קרע בנוצות: כשבריאן אינו נוטש את רוקסי מיוזיק

זה היה הלם בעולם הפופ: המוח האלקטרוני והאאוטסיידר הנוצץ של רוקסי מיוזיק, בריאן אינו, ארז את הסינטיסייזרים והנוצות ועזב את הלהקה בטריקת דלת. היה זה מאבק אגואים מסחרר, קנאה רומנטית, ויכוחים על כסף וקרב על אור הזרקורים בין הסולן הכריזמטי בריאן פרי, שחלם להיות כוכב מיינסטרים, לבין אינו, שרצה להישאר חייזר נסיוני בשוליים.

המתח, שהתבשל במשך חודשים, התפוצץ ושינה את פני הלהקה לנצח.

עטיפה ששווה אלף מילים (ומריבה אחת)

נקודת הרתיחה הראשונה הגיעה מכיוון בלתי צפוי: עטיפת התקליט השני והחדש שיצא בשנת 1973, FOR YOUR PLEASURE. על העטיפה הקדמית הצטלמה הדוגמנית אמנדה ליר בשמלת עור הדוקה, כובע קטן ונעלי סטילטו, על רקע קו רקיע עירוני, כשהיא אוחזת ברצועה של ברדלס שחור שחשף שיניים מאיימות. אך כשהופכים את העטיפה הכפולה, התגלה הגורם האמיתי למחלוקת: בריאן פרי, כשהוא מחייך בנחת, עומד מאחורי דלת פתוחה של לימוזינה ראוותנית. נכון, בחלק הפנימי של העטיפה הוצגו שאר חברי הלהקה בפוזות רוקיסטיות עם גיטרות חשמליות, כדי "לאזן" את התמונה, אך המסר היה ברור כשמש – בריאן פרי הוא הפנים, המנהיג והכוכב הבלתי מעורער. כך, בכל אופן, הוא רצה שיהיה.

בריאן אינו לא הסתיר את סלידתו מהרעיון. "אלוהים, נמאס לי מכל העניין הזה עם הגלאמור", הוא התלונן. "היינו צריכים להביא בחורה שתדגמן לעטיפה, וחשבתי שזה כל כך נדוש. באופן אישי, הייתי מעדיף תמונה נחמדה, לא יומרנית ולא זוהרת של הלהקה, עם זקנים מזויפים ובגדי ג'ינס, עומדים מסביב לעץ, ועל גב העטיפה הכיתוב 'תתמכו באיכות הסביבה' או משהו כזה". עבור אינו, הסטייל המעודן של פרי איים להפוך לכלא. הוא חזה עתיד אחר, רדיקלי ושקט יותר, בשוליים, היכן שכל הדברים המעניינים באמת קורים.

סיבוב הופעות של תהילה וטירוף

באביב 1973, עוד לפני יציאת התקליט, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בבריטניה ובאירופה עם בסיסט חדש שהתנשא לגובה 1.93 מטר, שקראו לו סלבטורה (סאל) מאידה. ההתחלה הייתה צולעת, עם מערכת סאונד איומה בנוטינגהאם, אבל משם הלהקה דהרה קדימה והטילה אימה עם מנה גדושה של ארט-רוק חסר מעצורים. התלבושות (למעט אלו של אינו, כמובן) התמתנו מעט מאז 1972, אבל החומר החדש התאים ככפפה ליד לסגנון המלודרמטי של בריאן פרי.

העיתונות החלה להתאהב. כריס צ'רלסוורת' מהמלודי מייקר סיפר: "ראיתי אותם באולם ריינבאו, בדיוק כשהתקליט השני יצא. חשבתי שהם אדירים. השיר DO THE STRAND היה גולת הכותרת. בריאן היה בתלבושת טוריאדור אדומה, אם אני זוכר נכון".

בסקוטלנד הגיע הטירוף לשיא של אבסורד צרוף. לפני ההופעה בכיכר גרין בגלאזגו, עלתה שלישיית נגני חמת חלילים וניגנה מחרוזת מלהיטי הלהקה. להפתעת הקהל, השלושה פרצו לבמה גם במהלך ההדרן וליוו את הלהקה בביצוע היחיד בעולם ל-VIRGINIA PLAIN בסגנון המשמר המלכותי של סקוטלנד. זה היה רגע טהור של רוק'נ'רול.

שיא נוסף של מוזרות נרשם כשחברי הלהקה נפגשו עם אמן הסוריאליזם הגדול, סלבדור דאלי, במלון מוריס בפריס, פגישה שאורגנה על ידי אמנדה ליר. למרות המעמד, הלהקה לא התרשמה. "דאלי נראה כאילו הוא התדרדר למישהו שמסתובב עם להקות רק כדי לקבל פרסום", אמר פרי בשחצנות זמן קצר לאחר הפגישה. "התפוקה הנוכחית שלו דלה למדי".

רגע, מי גונב את ההצגה?

הקרע, כמובן, הואץ על ידי הקלישאה המוכרת: "חילוקי דעות מוזיקליים". אלא שהפעם, היו אלה חילוקי דעות אמיתיים ועמוקים. פרי רצה להתמקד בכתיבת שירים, להשתפר טכנית ולאבד קצת מהיומרה האמנותית של ההתחלה. הוא רצה שירים רומנטיים ומעוגלים. קפטן אינו, לעומת זאת, רצה להמשיך לגלות צורות חיים מוזיקליות חדשות, ובגדול – ללכת באומץ לאן שאף כוכב רוק עוד לא הלך.

אינו גם לא היה מרוצה מהתוצאה הסופית של התקליט השני. "הוא פשוט חובר לו איכשהו ביחד, לא עבדנו עליו כמו על הראשון", אמר. "השיר THE BOGUS MAN יכול היה להיות ממש טוב, אבל פשוט השאירו אותו כמו שהוא. חשבתי ש-GREY LAGOONS היה קטע טריוויאלי. לעומת זאת, חשבתי ש-BEAUTY QUEEN, שבריאן עשה כמעט לבדו, היה יפהפה באופן מרהיב, הקטע האהוב עליי של רוקסי. אבל כל השאר... הייתי רוצה שנשמור קצת יותר על הגישה הניסיונית".

הבעיה הגדולה ביותר עבור פרי הייתה העובדה שהוא כתב את כל השירים, אך היה זה אינו שזכה בכל תשבחות המבקרים. פרי התרעם על כך שהעיתונאים מצאו את אינו כריזמטי, שילוב מושלם של אינטלקט ואקסצנטריות חייזרית. "היינו צעירים וטיפשים", אמר פרי שנים אחר כך. "פשוט לא אהבתי שמציגים אותי כזמר היפה בזמן שאני זה שכותב את כל החומר הזה. הרגשתי מאוים אז".

בלילות, פרי ראה את עצמו מאבד את הבמה לאינו, עטוי נוצות הטווס שלו. בימים, העיתונות התדפקה על דלתו של אינו, שהיה אשף של ציטוטים קליטים – יכולת שפרי מעולם לא ניחן בה. אינו סיפק לעיתונאים סיפורים נהדרים, כמו ההצהרה המפורסמת שלו למגזין DISC שהוא חייזר. חלק מהמעריצים כמעט האמינו לו.

נוצות, כריזמה וכוח משיכה קטלני

המתח לא היה רק מקצועי. למרות המראה המהוקצע של פרי, הוא לא יכול היה להתחרות בתיאבון המיני העצום ובהצלחה המסחררת של אינו בחדר המיטות. אינו, גבר מקריח עם איפור כבד, היה מגנט לנשים. כשנשאל אם קינא, פרי ענה בכנות: "אה, כנראה". ומה לגבי הסיפורים על כך שריאתו של אינו קרסה בשנת 1974 לאחר סשן סקס מאומץ במיוחד? "טוב, לא הייתי מתפלא אם זה נכון", המשיך פרי. "אני חושב שלבריאן הייתה אישיות חזקה מאוד, אבל הוא לא היה מאיים על נשים. אני חושב שזה היה חלק מסוד ההצלחה שלו. מעולם לא ראיתי דבר כזה, הוא היה בלתי ייאמן".

אינו עצמו נהנה מהתדמית. הוא סיפר בגלוי על אהבתו לאיפור: "האיפור שלי זהה על הבמה ומחוצה לה. הוא מורכב ממבחר גדול שלאביזרים. אני פשוט בוחר אילו צבעים מושכים אותי באותו רגע".

המצלצלים, הקנאה והקש ששבר את גב הסינטיסייזר

הגורמים להתפרקות המשיכו להצטבר. חלוקת הרווחים הייתה אחד מהם. אינו טען שפרי לקח לעצמו את כל תמלוגי הכתיבה והמילים, ונתח נוסף על העיבודים, מה שהשאיר אותו עם למעלה מ-70% מההכנסות המשותפות. "אני לא אומר שהיינו צריכים להתחלק שווה בשווה", הסביר אינו, "אבל הוא היה יכול לתת קצת יותר ממה שנתן".

בנוסף, ההנהלה לחצה על פרי לתפוס את מרכז הבמה, פשוטו כמשמעו. "דחפו אותו לעשות את זה", נזכר הגיטריסט פיל מאנזנרה. "בהופעה הראשונה שלנו בטופ אוף דה פופס, הדבר היחיד שרואים מבריאן אינו זו הכפפה שלו". מעריצים של אינו, מצידם, היו מתאספים בצד שלו של הבמה, צועקים את שמו ומנסים להחריש את קולו של פרי בקטעים השקטים.

הפיצוץ הסופי הגיע בפסטיבל יורק ביוני 1973. פרי הגיע למקום וגילה שהעיתונאים מתעניינים יותר בשיתוף הפעולה של אינו עם רוברט פריפ, איש קינג קרימזון, מאשר ברוקסי מיוזיק. במהלך ההופעה, מעריציו של אינו החרישו את שירתו של פרי ב-BEAUTY QUEEN. בסוף ההופעה, פרי הודיע למנהל שלו שלעולם לא יעבוד עם אינו שוב.

אינו, שמאס בטקטיקות העקיפות של פרי, קבע פגישה עם ההנהלה. "נמאס לי מהתחבולות ורציתי שבריאן יגיד לי את זה בפנים. אבל הוא לא עשה את זה. אז בסופו של דבר פשוט קמתי, אמרתי 'אוקיי, לעזאזל עם זה, אני עוזב', ויצאתי החוצה".

כך, ב-21 ביוני 1973, בריאן אינו עזב את רוקסי מיוזיק. הוא סיפר שקיבל את החדשות בהקלה עצומה, רץ ברחובות בהתלהבות כמו של ילד שקיבל תעודה טובה, ובאותו היום בדיוק כתב את אחד משירי הסולו המפורסמים שלו, BABY'S ON FIRE. עידן אחד תם, ושניים אחרים, שונים בתכלית, עמדו להתחיל.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.

הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459