Search
  • Noam Rapaport

שחור ולבן, זה הצבע שלי: מסע אל הטלוויזיה הישראלית 1970-1968

Updated: Apr 14


אני מאד אוהב נוסטלגיה ישראלית ואחד התחומים המעניינים בה, לדעתי, הוא נושא הטלוויזיה. לכן צללתי להמון ארכיונים ורקחתי לכם פה כרונולוגיה נדירה, מדויקת ומשעשעת על ימי המסך הראשונים בישראל. תיהנו...


אריק איינשטיין, לקראת הכנסת הטלוויזיה בארצנו (לעיתון הוליבוד): "אם הייתה לי טלוויזיה בבית, לא הייתי יוצא החוצה בכלל (אולי רק בשביל לקנות סיגריות). ברור שהטלוויזיה תהווה תחרות מסוכנת לתעשיית הסרטים הצעירה שלנו. טלוויזיה מסחרית יוצרת עצלות איומה. היא מביאה את הסרט ישר הביתה. אם כך, לשם מה לצאת?".



השידור הראשון של הטלוויזיה הכללית, בשנת 1968, עורר את השערוריה הטלוויזיונית הראשונה - מדוע הרבו לראות על המסך את שר ההסברה, ישראל גלילי, ואילו פניו של שר הבטחון, משה דיין, נראו מעט מדי?



אנחנו ביוני 1968 וסבלנותם של אלפי רוכשי מקלטים בישראל כבר מתחילה לפקוע. הם רוצים לדעת מתי יהיו כבר שידורים קבועים ורצופים. הם רוצים את זה בהקדם. הם רוצים לדעת מתי התאריך המדויק שזה יקרה. בינתיים מתמהמהים אנשי הטלוויזיה הכללית, שמפחדים להתחייב וכל שנותר הוא לכוון את האנטנה לכיוון קפריסין וליהנות מהתכנים שמשודרים משם.



יוני 1968 וכבר יש צופים שמתרעמים על שידור הטלוויזיה הראשון שלנו, בו הועבר מצעד צה"ל מירושלים. לטענתם, חלפה המצלמה על פני הקהל, והקריין העיר בין השאר 'והנה פרצופים של רבי אלופים אחדים, רמטכ"לים לשעבר...' ושאר הערות חברה'מניות מהסוג שנשמע לעיתים ברדיו. לדעתם, הקו המבדיל בין חברה'מניות חיננית לבין חוסר נימוס הוא דק. קריינים, הזהרו בדבריכם!


בינתיים, בטלוויזיה הלימודית, מדגימה המורה שולמית את בעיות המתמטיקה עם ידידה, מר גולם...


שימו לב - שידורי "קול אמריקה" נקלטים בישראל בשעות בהן הקליטה נוחה.

בגל קצר: גל 19 מ' 15295 קילוסיקל

בגל בינוני: 238 מ' 1259 קילוסיקל


כל השידורים שם הם באנגלית ותוכלו לראות סרטים מעולם החי, האדם והחלל, אנשים באמריקה, חדשות מדי חצי שעה, מזג האוויר בעולם, סקירת השבוע, חדשות המדע ועוד.


ביולי 1968 שילמה הנהלת הטלוויזיה הכללית 10,000 לירות (!) לתאטרון "המעגל" תמורת הזכות לצלם את המחזה "נח" במסגרת השידורים הנסיוניים. זה הסכום הגבוה ביותר ששילמה הטלוויזיה תמורת זכויות הסרטה ושידור של יצירת אמנות.


השנה היא 1968 וחיים יבין קוצר תהילה של מעריצות. אבל יש שדווקא מעדיפים את טוביה סער, עם קולו הרגוע והרדיופוני, ויש שיוצאים נגד יבין כי הוא "מרשה לעצמו" להתבדח, לחייך ולקרוץ יותר מדי בעת הקראת החדשות הרציניות.



ביום חמישי, 5 בדצמבר בשנת 1968, שודרה, בתשע וחצי בערב, התכנית "אולפן עגול". מאז לא צצה תכנית זו ונראה כי נמחקה מהארכיון. מעניין מה אריק איינשטיין ושלישיית התאומים שרו בה.



יולי 1969 ועדיין אין תרגום בעברית לסדרה "סמי וסוסו". ילדים רבים חשים כי הנאתם נפגמת. אחרים מתרגמים כראות עיניהם את מה שנאמר בשפה הערבית. הלחץ עשה את שלו ומפיקת התכנית, אסתר סופר, הכריזה שיהיו כתוביות בקרוב והן תהיינה קריאות, ברורות ונאות. את הבובה של סוסו הפעילה, בקול ותנועה, לביבה דיריני שהייתה בת לאב ערבי ואם יהודיה.



בינתיים סמי וסוסו עשו תכנית מיוחדת, ב-20 ביולי, ביום נחיתת האדם הראשון על הירח.


בפרק הזה לימד סמי את סוסו והצופים כיצד מגלפים ירח ושר להם את "שיר הכוכב". כמו כן הוא סיפר להם על "הילדה והכוכבים". זה סיפור על ילדה יתומה שלא היו לה בית ומיטה ולרגליה סנדלים ולגופה שמלה. לבה היה טוב ואנשים היו נותנים לה בית חם מדי פעם. היא הלכה למעיין כשלפתע הגיע לשם איש זקן. הוא היה מאד רעב והיא נתנה לו בטוב לבה את פת הלחם שלה כדי שיאכל ואת מטפחת הראש שלה כדי שיתעטף בה מהקור. כשפגשה נער רועד ויחף, היא נתנה לו את סנדליה. כשראתה כלבלב רועד מקור ליד המעיין, היא פשטה את שמלתה ועטפה אותו בה. כשהלילה ירד, השמיים נמלאו כוכבים רחוקים שראו את טוב לבה ונפלו לרגליה, כדי להפוך יחדיו לשמלה נוצצת. מאז לא חסר לילדה דבר.


בהנהלה הוחלט שהתכנית "אולפן עגול" לא תחודש ובמקומה תעלה תכנית הבידור "שירים במצעד", כשבפרק הראשון, ששודר ב-31 ביולי, התארחו שושנה דמארי (ששרה את "כלניות" ושיר חדש בשם "חלום"), רן אלירן (ששר את "אני שלך" ואת "פזמון לאלעד"), שולה חן (ששרה את "אוריה"), הפרברים, להקת פיקוד צפון ותזמורת הג'אז של מל קלר (עם המתופף אהרלה קמינסקי).


(בתמונה: מל קלר ולהקתו מתארגנים באולפן לצילום התכנית)



תושבים רבים כועסים על המכתבים שהם מקבלים לתשלום האגרה. בעיניהם, כל עוד אין שבעה ימים מלאים של תכניות - מדוע עליהם לשלם אגרה מלאה?


עובדי הטלוויזיה והרדיו שבתו למשך יומיים כמחאה על תנאי העסקתם. בינתיים נמסר שמשכורתם של חיים יבין ומוטי קירשנבאום עמדה על 700 לירות בחודש.


לאחר מבחני בד למגישים ומגישות בטלוויזיה התקבל גם דן כנר בן ה-24, שעבד בגלי צה"ל. פניו היפות וקולו הנעים כבשו את הבוחנים ובקרוב מאד הוא ירצד על המסך הקטן.


השנה היא 1969 ומר פבזנר מעוצבן ושולח מכתב לעיתון הטלוויזיה "שמונה בערב": "קטע המוזיקה הפותח את מהדורת החדשות הישראלית דוחה ונעדר שמץ של מלודיה. האין בארץ מלחינים מחוננים המסוגלים לחבר קטע ערב שיירש את מקומן של נקישות הג'ונגל הצורמות?".




גדעון בסני מכפר ויתקין קוצף על הצבי המצפצף: "מדוע גורם הצבי המצפצף של הדואר הפרעות לקליטת תחנות זרות, במשך 40 דקות לאחר תום שידורי הטלוויזיה הישראלית? לדעתי הצבי הזה מיותר, וכמו בתחנות זרות אחרות יש לסיים את השידורים ולרדת מיד מן הגל".



בספטמבר 1969 קמה סערה סביב השיער של המגישה הערבית, גלוריה סטיוארט.



ספטמבר 1969 ותכנית הטיולים "משעולים", של אורי דביר, הורדה מהמסך... בינתיים אנשים החלו לדאוג האם יש עליה בקרינה רדיו-אקטיבית בטלוויזיה שלהם. הם דאגו ודאגו אך עיניהם למסך נדבקו.



מעכשיו חיים יבין לא רק בחדשות אלא גם לילדים - בתקליט ובו הוא מספר על המכונית השובבה, צ'יטי צ'יטי בנג בנג.


אז מה מתוכנן להיות חדש על המרקע בחורף של 1969? ובכן, תכנית בידור שתצולם באולם אלהמברה ביפו עם רקדניות אקזוטיות, זמרים, בדרנים ועוד. המפיק יהיה גיורא גודיק. כמו כן, דן בן אמוץ ינחה תכנית ראיונות שבועית.


הידד! בראש השנה 1969 התחילו לשדר בטלוויזיה שבעה ימי שידור! בכל יום ננעל השידור עם התכנית "פסוקו של יום".


ב-2 בנובמבר 1969 הוקרנה התכנית "בומרנג" שהנושא שלה היה הפלות מלאכותיות. במהלך התכנית הראו לראשונה בטלוויזיה הישראלית לידה של ממש.



שלמה אילון מגבעת שמואל מצביע על מצב עגום בתחום התרגום: "מדוע התרגום העברי של הסרטים הלועזיים מופיע כה נמוך עד שלפעמים אין רואים את השורה השנייה של התרגום? דבר אשר פוגם בהבנת הסרט. אני יודע שאין הדבר כך בכל מקלטי הטלוויזיה, אבל במקלטים שיש להם מסגרת סביב המסך, כמו במקלט שלי, הדבר מורגש מאד".



רוצים טלוויזיה עם צליל ערב? הנה קיבלתם...


הביקורות לא היו חיוביות כלפי תכנית מצעד הפזמונים, בבימויו של ראלף עינבר, מדצמבר 1969. אם בעבר נקטעו חלק מהשירים באופן גס, הפעם אפילו לא נראו חלקם ורק הזכירו את שמות השירים ומי שביצע אותם. בתכנית הפעם ניסה עינבר לעשות אפקטים של צילום חשוך ומפחיד על פניו של הזמר דני גרנות. יגאל בשן שר במדים את "עושה שלום" כשדמותו בקושי נראית ובמקומה תמונות של מנהיגי עולם לוחצים ידיים. על המסך נראתה לראשונה הזמרת צביה אברבנאל ביחד עם להקת הברנשים של פיאמנטה, בשיר "מי נישקני".


בינתיים ממשיך עם ישראל להתענג על סדרת ההגדה לבית פורסייט, שהיא גולת הכותרת של הטלוויזיה בעונה ההיא. בתמונה אלה שתי הדמויות החביבות ביותר - ג'ו, אשר זנח את החיים הבטוחים והמעמד החברתי לטובת זוגיות עם אשתו האוהבת, הלן, האומנת האוסטרית. יש בהפקה הזאת גם שחקנית ישראלית - דליה פן, שמגלמת את אנט. בזמן הקרנת הסדרה בהצלחה בארצנו, היא התגוררה בהרצליה עם בעלה התעשיין.


אחת הקרייניות ששבו את לבבות הצופים מרגע הופעתה הראשון על המסך הייתה דליה מזור שהקרינה בטחון ודיברה בקול שבקע מהמקלטים בחן ובעדנה.





עדיין אין תרגום בעברית לסרטים בערבית בימי שישי. ועדיין, רבים צופים ונהנים מה"מישמומקין" המופלא הזה.



הנה להקת השוקולדה (צביקה פיק, גבי שושן ושוקי לוי) בהופעה בטלוויזיה משנת 1970. האם נמחקה ההקלטה?


מי רוצה טלוויזיה בציפוי פורמייקה בצבע תיק?


כמה כיף ליהנות בכל יום ראשון, בשש ועשרה בערב, מתכנית הספורט לצעירים, "מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר". למחרת נהיה באותה שעה עם "ידידי הסוס", הסדרה האהובה על ילד, סוס ועל הידידות המופלאה ביניהם.


אחת הסדרות המצליחות לשעשע כל כך את הציבור הישראלי היא "משפחה שכזאת", עם הילדה באפי. שמה האמיתי של באפי הוא שם ערבי מובהק, א-ניסה, כי היא ילדה ממשפחה לבנונית שהיגרה לארה"ב. בעיתונים של אז נכתב, "עצם היותה לבנונית לא מפריע כלל לצופה הישראלי ואנו נמשיך לחבבה ולהתפעל ממשחקה התמים והמלבב".


משלמי האגרה כועסים על תכניות שלא מוצאות חן בעיניהם. אחת שכזו הייתה "אליק בליק בום" לילדים. מוטי פנאוסוב מרמת גן: "אני רוצה להצטרף לאלה שדעתם שלילית על התוכנית 'אליק בליק בום'. התוכנית חסרת תוכן ושלמה וישינסקי אינו נראה מתאים לתוכנית. אני אומר זאת מנסיוני, מאחר ועקבתי בהתעניינות אחר הילדים הקטנים שצפו בה בתחילה - אבל לאחר מספר תוכניות הפסיקו להתעניין בה. יש לשפר את התוכן ולמצוא מגיש שלא יצטעצע ושלא ישים את עצמו ללעג בעיני הילדים. אם לא תבצע הטלוויזיה את השינוי בהקדם, תאבד היא את הקהל הצעיר שלה".


היכונו ביום שישי, 23 בינואר 1970, בתשע ועשרה בערב ליהנות עם תכנית הבידור המיוחדת, "מהנח"ל באהבה", שאורכה חצי שעה ועם תסריט ובימוי מאת שמואל אימברמן, שמביא לנו את פזמוניה של הלהקה עם קטעי קישור. אימברמן השקיע שלושה חודשי עבודה ליצירת הדבר. בשביל זה הוא גם אסף כמה שכבר השתחררו מהלהקה לחיים האזרחיים - מנחם זילברמן, שולה חן, ששי קשת ועוד. הם שבו לשיר את השירים ששרו כשעוד היו במדים. אבל הביקורת החריפה מיהרה להגיע לאחר השידור. אז נטען שהשירים היו נהדרים אך קטעי הקישור תפלים.


נעמה רקצ'ינסקי מתל אביב מגלה עניין בדן: "מדוע אין אנו רואים יותר בטלוויזיה את המראיין המצוין דן בן אמוץ? האם זה בגלל שהוא הטוב ביותר?". ובכן, מסתבר שדן עזב את הטלוויזיה בגלל שהוא עמד על כך שיינתן לו להציג את הדברים מנקודת מבטו.

ינואר 1970 ומצעד הפזמונים של הטלוויזיה בוטל לעת עתה. זה לא בגלל הביקורת החריפה שנמתחה עליו לאחרונה, אלא מפני שהמפיק ראלף עינבר עסוק בתוכניות אחרות, כולל תוכנית הבידור המרכזית של יום שישי.



י. גול מתל אביב התעצבן על דקות קשוות במבט לחדשות: "באחת התוכניות של מבט לחדשות השבוע ראיין מיכה לימור את יו"ר התנועה הציונית, ד"ר נחום גולדמן. המראיין נהג לקטוע במשך השיחה את דבריו של ד"ר גולדמן כשהוא כל הזמן לוקח ממנו את המיקרופון וזאת לפני שהמרואיין השלים את דבריו. אני סבור שכתבי מבט צריכים ללמוד דרכי נימוס יסודיים בשיחה. ואם הם עומדים בלחץ של זמן - יש אמצעים יותר הולמים בהם ניתן לקצר שיחה מאשר לסתום ממש את פיו של המרואיין".



ועדיין אין תרגום בעברית לסרטים הערביים של יום שישי. בינתיים גם ברור לכל, בפברואר 1970, שיש צנזורה בטלוויזיה, כמו למשל בתכנית "בומרנג", שהתמקדה בכנסת אך נגנזה בגלל שלא הוזמן לדיון חבר מפלגה דתי. גם סרטו הדוקומנטרי של חיים יבין על אילת נגנז כי חשף את פחי האשפה של העיר הדרומית. גם נגנז סרט על דימונה שחשף גילויים חברתיים שלא נעמו לפרנסי העיר.


ילדי ישראל נהנים גם מתוכנית ושמה "גורי ורינה". אלו הן שתי בובות שמרצדות על המסך, עשר דקות בכל פעם. צילומי כל פרק נערכו באולפן בעין כרם עם מפעילי הבובות; מאוריציו שיפריס שהפעיל את גורי ואלכסנדרה דיין שהפעילה את אחותו של גורי, רינה. את הקולות עשתה עליזה רוזן. אורח קבוע בתוכנית הוא זורו, הכלב של אלכסנדרה.

התפאורה הקבועה היא עם קיר ועליו כתובות כשבפינתו נפתח אשנב וממנו מציצות שתי הבובות שמפעיליהן מתאמצים מאד תוך כדי כריעה או ישיבה להפעיל ולהתחמק מעין המצלמה. בסך הכל מדובר בשתי בובות עם ראש ביצה ובד - אבל עבור הילדים של ישראל הייתה זו שמחה של ממש.



יש תמונה יציבה! ויש צליל 'הי-פי'!

יש ארגז מעץ אגוז אקוסטי.

ממש חוויית צפיה באיכות H-DIKT


בפברואר 1970 כעסו אנשים שהסדרה בונאנזה, עם משפחת קארטרייט, הורדה מהמסך לטובת מערבון פחות כייפי בעיניהם ושמו "איש החוק" (עם הדמות הראשית, מאט דילון).


בינתיים אתם מוזמנים ליהנות מסדרת משדרים, בשעה שמונה וחמישה בערב, על אנשים ומקומות בארץ ושמה "אבני דרך". בפברואר 1970 שודר הפרק "אלפונסו מלך הערבה". בחודש שלאחר מכן יהיה זה הפרק "רובינזון קרוזו בחוף הירוק" ואחריו "גולף בקיסריה".



התוכנית "משימה בלתי אפשרית" שמוקרנת בארצנו באה עם פרקים שהופקו כבר לפני כחמש שנים. מאז התחלף צוות השחקנים - אם בגלל הופעות לא טובות או דרישות כספים מוגזמות - ובארה"ב ובלבנון הם נהנים מפרקים עדכניים יותר. ישראל נותרת מאחור.


מרץ 1970 היה גם חג פורים בישראל. לכן סמי וסוסו שוחחו בתוכניתם על הקרנבל וביטויו בקרב עמים שונים. הרקדניות הצעירות של פזית בן ארצי הציגו שם את בלט נשף המסכות. גם הבובות גורי ורינה הציגו בתוכניתם, באותו יום של ה-23 במרץ, את מגילת אסתר. למחרת היה זה מני פאר ששיעשע את הילדים בתוכניתו הקבועה, "ההפסקה הגדולה". הפעם הוא התחפש לילד קטן, עם מכנסיים קצרים ושלייקעס. אחת התלמידות בתוכנית התחפשה למני פאר וביקשה באופן חד פעמי את אחד הילדים להנחות. והילד המאושר שזכה הוא כמובן... ניחשתם נכון.

הביקורות על תכני המבוגרים בחג פורים לא היו קלות. רבים טענו כי היה זה פורים משעמם, עלוב ודל על המסך. התוכנית היחידה שקיבלה את הציון הגבוה הייתה "צלם אותי" בבימויו של ראלף עינבר ובה נלקחו מהארכיון קטעים מצולמים של חברי כנסת נואמים שחוברו מחדש בצורה מצחיקה.


מבט לחדשות משודר מדי יום בתשע וחצי ולאחר מכן פסוקו של יום וסוף השידורים עד יום המחרת.



אז מה יהיה חדש לילדים לצפות בקיץ של 1970?

לא הרבה - התוכניות הרגילות ימשיכו לרצד ובמקום הסדרה של גורי ורינה תהיה תוכנית מיוחדת של שירים מומחשים לפי נושאים.


שימו לב, צופי הטלוויזיה האדוקים. במאי 1970 תוקרן סדרה חדשה, המערבת דמיון ומציאות, בשם "אני חולם על ג'יני", כשהשחקנית הראשית בה (ברברה עדן) מגלמת פיה. כן, גם השחקן לארי האגמן (שבעתיד יגלם את ג'יי.אר המנוול בסדרה "דאלאס") נמצא פה.



לאוהבי הסרטים הערביים, מסתבר שגם בעתיד הקרוב לא יהיו תרגומים בעברית לסרטים הערביים של ימי שישי. הטלוויזיה נקטה אז בהפרדה מוחלטת בין תוכניות המשפחה העבריות והערביות.


המנחים שנבחרו להנחות את תוכנית הילדים "משחקצב" הם נירה עדי, אמיר אוריין ודודו טופז. הם נבחרו מתוך עשרים מתמודדים.



התוכנית הפופולרית, סמי וסוסו, חוטפת ביקורת; "הילדים לא כל כך נהנו. היו רק שירים. היו אלה שירים בשידורים חוזרים. לא היו סרטים. לא הייתה חידה. בזמן האחרון הפסיקו עם החידות בסמי וסוסו - מדוע?".


פרסומת בסגנון מחזה שיער - שהיה שלאגר באותו זמן.


בשבוע הזה שודרה התוכנית "ההפסקה הגדולה" עם האורח יגאל בשן, ששר את השירים "ויניקהו דבש מהסלע", "הנה לא ינום ולא ישן", "ויחזק דוד", "ישושום מדבר וציה", "ישמחו השמים" ו"היושבת בגנים". תלמידי בית הספר הדתי המקיף בקריית גת צריכים במהלך התוכנית לאתר את המקום המדויק של פסוקים אלו, שיגאל שר אותם, בתנ"ך. מנחה התוכנית הוא מני פאר.


התוכנית "מוקד" עולה על המוקד. הפעם זה יצחק אבניאלי מבני ברק: "בתוכנית האחרונה של מוקד הופיע השר שמעון פרס שבמידה רבה הוא האיש העומד במרכזן של הבעיות הבוערות שלנו והוא גם אחראי להן. איש כזה היה צריך להישאל שאלות נוקבות וחריפות יותר מכפי שהדבר נעשה על ידי שני העיתונאים האורחים. בדרך כלל בתוכניות מוקד, מגלים העיתונאים מידה של איפוק וכניעה לקול הרם המושמע לעברם מן הדוכן. זו תופעה שאינה יאה לעיתונאים המכבדים את עצמם ושמשאת נפשם צריכה להיות חשיפת האמת ללא כל מורא".


במאי 1970 הורדה התוכנית "אבני דרך" מן המסך ובמקומה באה התוכנית "ביעף", שנועדה להיות קלה ושובבנית יותר. במהרה תהיה זו חבורת לול, עם אריק איינשטיין, שתקרוץ בבדיחות על תוכנית זו בפרק השני שתפיק לטלוויזיה.

שלום חנוך: "ועתה לתוכניתנו 'ביעף'..."

(התמונה במסך מסתחררת...)

שלום חנוך (בשיער פרוע): "הייתה זו תוכניתנו 'ביעף'...".


במוצאי יום העצמאות, 11 במאי 1970 החל מתשע בערב, שודר פסטיבל הזמר הישראלי לשנת תש"ל. היה זה שידור ישיר מבנייני האומה בירושלים. בניגוד לפסטיבלים קודמים, הפעם ביצע כל אמן רק שיר אחד. המשתתפים הם: חוה אלברשטיין, אילנית, רבקה זוהר, דליה עמיהוד, דליה דגן, יגאל בשן, ליאור ייני, שלמה ארצי, צמד הפרברים, צמד דרום, שלישיית הגשש החיוור, שלישיית המעפיל.

בשעה עשר שודר מבט לחדשות ובעשר וחצי שודר חלקו השני של פסטיבל הזמר.



דיווחים מעניינים ונדירים על הטלוויזיה בתקופה ההיא תמצאו גם בספר השני שכתבתי, "רוק ישראלי 1973-1967". שם תדעו בדיוק גם מדוע התחוללה סערה בתוכנית "כניסה חופשית" שביקשה להתמקד במחזה "מלכת אמבטיה" - ועוד המון ממתקים נדירים אחרים.


במאי 1970 נודע כי דן שילון יטוס עם נבחרת הכדורגל הישראלית למכסיקו. לא היה לו אישור לצלם את משחקי הגביע עבור הטלוויזיה הישראלית, אבל קולו יישמע עם סרט מיוחד שתצלם בעלת הזכיון היחידה (חברת איי.בי.סי האמריקנית), אותו תיתן לכל תחנת טלוויזיה שתחפוץ בכך (ובתשלום, כמובן). ומוט'לה שפיגלר יבקיע גול מהסרטים...



ב-13 במאי 1970 תפסה המצלמה, במפתיע, את חיים יבין מרים ידיים ומפניו המיואשות עלתה השאלה, "מה הולך פה לכל הרוחות?". התקלות הטכניות היו דבר שכיח אז בטלוויזיה. סרטים נקרעו ואם הם הודבקו יתר על המידה, זה יצר תמונה רועדת ומהבהבת. היה גם מחסור במצלמות והקיימות התקלקלו לעיתים קרובות. כששודר הפרק "ההגדה לבית פורסייט" (ב-10 באפריל 1970) והגיע לרגע המותח ביותר - השידור נקטע בגלל בעיה במשדר של הדואר. הצופים בבית האדימו מכעס. עד מתי? עד מתי?




יולי 1970. בעוד תושבי ישראל נהנים מהקיץ, החופש הגדול והבריכות השונות, מתכנסים אנשי הטלוויזיה לתיכנון שידורי החורף. מר נקדימון רוגל, המנהל החדש של הטלוויזיה, הבהיר נחרצות כי הוא חפץ באיכות תרבותית ולא עוד תכנים שבאים מהיד לפה. תוכניות ילדים כמו סמי וסוסו, משחקצב, ארבע וחצי, ידידי הסוס וסיפורים מגן החיות ירצדו גם בחורף על המסך. מצד שני, תוכנית כמו 'הערב אצלנו' תחדל מלהתקיים וסבא מאיר, הדמות שבה, ייצא לחופשה ארוכה.




ביולי 1970 שודרה התוכנית 'לול', עם אריק איינשטיין וחבורתו. מתי בדיוק? מה היה שם? כיצד היו הביקורות בתקשורת על הפרק הזה? איזו טלטלה חווה אריק בדיוק כששודר פרק זה? זאת ועוד בספר שכתבתי ושמו 'רוק ישראלי 1973-1967'.


בתוכנית 'בומרנג' הועלתה הפעם שאלה, האם להפוך את הכדורגל הישראלי למקצועני או לא. רבים הביעו דעתם נגד הדבר בטענה שאין מספיק כדורגלנים טובים בארצנו ומוטל'ה שפיגלר עזב אותנו לשחק בחו"ל.



להקת אבני הכותל, שהיא להקת קצב של בחורי ישיבה, השתתפה השבוע בפרק הבכורה של התוכנית 'ארבע וחצי', ששודרה כהרגלה ביום שישי בשעה... נו, אתם יכולים לנחש לבד. המנחה שלה הוא דן כנר. בפרק זה צפה הקהל גם בצופי אש מתנדבים צעירים בפעולה. טייס חברת ארקיע, שלמה ירקוני, הסביר גם כיצד ציפורים עפות.




השבוע בפרק של סמי וסוסו: סוסו מוצא מטבע ומסתבר כי זה מטבע יקר מאד. סביב למטבע מתפתחת שיחה בענייני מטבעות ולתוכנית מוזמן מומחה בנושא, יעקב משורר ממוזיאון ישראל. הוא מסביר לצופים על ערך המטבע וערך הכסף וגם יציג מטבעות מאוסף המוזיאון.


ובתוכנית משחקצב מציע אמיר אוריין לנירה עדי תחרות נשיפה. השניים שמים טיפת צבע על דף, נושפים ומי שצבעו מגיע רחוק יותר בדף - מנצח. אבל חסר שם למשחק הזה והשניים מתחילים לזרוק שמות כמו 'כתמים' או 'עגלגלים' עד שלפתע צץ הרעיון הסופי - בוצבוצים.


ואל תשכחו לראות השבוע גם את הפרק של כנפי הרעם שנקרא 'מי אתה מר האקאנבאקאר'. למבוגרים ישודר מופע עם הפסנתרנית נינה סימון.



צופים נשמעו מתלוננים כי אין עדיין תרגומים בגוף הסרטים הערביים שבימי שישי.


אחרים לא הבינו מדוע יש רק ארבע שעות שידור ביום ולא חמש. התשובה נעוצה, כמובן, בתקציב.


פנים חדשות נוספו למחלקת החדשות והוא עמוס ארבל, שהגיע מפריס בחזרה לארץ. בינתיים התראיין דן כנר לחבורת ילדים והתוצאה שודרה בתוכנית 'ארבע וחצי'. שם גילו כי בעברו עבד כמורה לספרות ואומנות. באותה תוכנית הופיעה גם להקת קצב ושמה הזאבים, שבראשה הזמרת עידית בהירי, שהחזיקה גם בתואר סגנית בת הנעורים הישראלית. להקה זו הורכבה מבני נוער הלומדים בית הספר לג'אז של הרמן קוסלה. גם ליאור ייני נתן בתוכנית קולו ודמותו עם שני שירי מחתרת רוסיים חדשים. הוא התאהב בתחום השירים הרוסיים כשהשתתף בתוכנית 'הלוך הלכה החבריא'. החופש הגדול היה בעיצומו ורבים תהו כיצד להעביר בו את הזמן. לכן בתוכנית הביאו גם שלושה נערים ממעגן מיכאל, שהסבירו כי הם עוקבים אחרי ציפורים, החל מארבע בבוקר כשהם קמים ופוסעים לכיוון נחל התנינים.



לרומנטיקנים שביניכם שודרה תוכנית מיוחדת עם הזמר צחור השיניים, אנגלברט האמפרדינק. ובינתיים, מאחורי הקלעים במשרדי הטלוויזיה, הדהדו הביקורות הלא חיוביות על תוכנית ושמה לול.


אז מה תראו בסרט הערבי, שיוקרן ביום שישי ברבע לשבע, באוגוסט 1970? שם הסרט - 'נערה בסכנה'. עורך דין מגיע לעיירה כדי לטפל בהעברת ירושה מאב משותק לביתו. באותה עיירה מתהלכות שמועות כי מאותו בית בודד, בו מתגוררים האב, ביתו, הדודה והמשרת מתהלכים שדים ורוחות. ובגלל שכולם חוששים להתקרב אל הבית, הוא מגיע אליו בכוחות עצמו. ואמנם הוא נוכח לדעת שבבית שוררת אווירה מוזרה הזורעת בו פחד. הוא נפגש עם האב והם קובעים את ההסדרים להעברת הירושה. באותו לילה שומעת הבת קולות וצעדים בתוך הבית. היא סבורה שאביה לא חש בטוב ולכן היא ניגשת לחדרו ולפתע היא שומעת יריה. לאחר מכן אביה צונח מכסא הגלגלים ועוד בטרם הספיקה לגשת אליו, היא מתעלפת. במשך הלילות שלאחר הרצח היא סובלת מסיוטים ומתעוררת מצווחות כשהיא מספרת בכל פעם שראתה את אביה מופיע בחלונה.


(בתמונה: שלג טלוויזיוני מצוי)


דן שילון עורך ומגיש, ביום א', את 'מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר' - משדר ספורט לבני הנעורים ואחריו סמי וסוסו יגישו לכם את הסיפור 'חייל הבדיל', מאת אנדרסן.

נחמה ליכאי מתל אביב שקועה עמוק בבוץ: "אני פונה אליכם כאם המסתכלת יחד עם ילדיה בתוכנית 'משחקצב'. בבקשה, אל תלמדו את הילדים משחקים המכניסים בוץ ולכלוך לבית. הרי מה שרואים הילדים בטלוויזיה זה קדוש, ולאחר התוכנית של הבוצבוצים עירבבו הילדים מים עם חול ומים עם צבע והפכו את הבית לביצה אחת גדולה".



דוד ליטוינסקי מתל אביב לא נח עד שהרכיב רשימת מכולת של תלונות: 1. בתוכניות של ראלף עינבר, הבימוי לדעתי הוא ירוד מאד, במיוחד אם משווים אותו לבימוי המצוין לדעתי, של התוכנית על הלהקות הצבאיות. 2. הסדרה 'משפחה שכזאת' חוזרת על עצמה וכמעט תמיד אפשר לנחש בה את הסוף. היא גם הייתה מוצלחת יותר ללא סיסי וחיוכיה המטופשים. 3. יש לתת תרגום לתוכניות בערבית משום שהן מעניינות גם את דוברי העברית. 4. צריך להפסיק לתת בשידורים לשעת ביניים שירי ערש או שירים שכבר ראו אותם פעמים רבות. 5. כאשר נותנים תוכנית עם זמר, יש לתרגם את שיריו כדי שאלה שאינם מבינים את השפה לא ישתעממו.


נער תל אביבי, שהוזמן לראיין את הפנוטמימאי יורם בוקר בשבועון לבני הנעורים 'ארבע וחצי', סולק בבושת פנים מאולפן הטלוויזיה, בגלל שיערו הארוך. הסיבה לסילוקו הייתה, לפי המפיקה, הופעתו הלא אסתטית. המפיקה הגיבה לתקשורת: 'הצענו לו להסתפר כי הוא נראה נורא'. הנער סירב להצעה-דרישה... בתמונה: יורם בוקר עם שיער ארוך.


והרי עידכון נוסף: רנה הררית, עוזרת הפקה, תהיה הבמאית החדשה של התוכנית 'משחקצב', במקומו של אנטואן סאלח, שביקש להשתחרר מהתפקיד כדי להתמסר לתוכנית 'סמי וסוסו', שהיא בת טיפוחיו.



סקר שנערך באוגוסט 1970 גילה כי הצפייה בטלוויזיה בימים א', ב' ו-ה' ירדה פלאים. תוכניות הספורט הן הנצפות והאהובות ביותר, כמו גם הסרט העלילתי של ימי ד'.


ד. שוורץ מחולון מתלונן: 'מדוע אין מציגים בטלוויזיה במסגרת 'מבט ספורט' קצת מלחמת שוורים? הרי מר דן שילון היה במקסיקו ושם סוג ספורט זה מקובל מאד. כמו כן, מן הראוי להראות לצופה הישראלי איגרוף, האבקות ותפוס כפי יכולתך. האם אנו הישראלים צריכים לראות ספורט זה רק מירדן?'.


מרים לשץ נזעקת: 'מדוע ירדה הסדרה בוננזה מעל המסך הקטן והאם שידרו כבר את כל הסדרה ?האם תוכלו לשלוח לי את תמונת משפחת קרטרייט?' תשובת המערכת: 'הסדרה לא הסתיימה. זוהי סדרה ארוכה מאד. הטלוויזיה הפסיקה לשדרה בגלל אילוצים משלה'.


ומה תראו השבוע בתוכנית 'כנפי הרעם', עם פרק ושמו 'אזעקת שווא'? קולו של ילד אוסטרלי מפר את שלוותה של חללית הרעם מס' 5. הקול נשמע דחוף ונרגש, שכן הילד נתקע על פסגתו של הר כשהאדמה תחת רגליו עומדת להתמוטט. חבורת ההצלה הבינלאומית נכנסת לתמונה ובדחיפות. סקוט טרייסי מזנק בחללית מס' 1 שלו כדי להציל את הילד. אולם בהגיעו למקום הוא מוצא שני ילדים המשחקים במכשיר רדיו. הם בטוחים לחלוטין. אביו של אחד הנערים, מר ויליאמס, מתנצל בפני סקוט. הוא טוען כי הילדים, מאפס מעשה, השתעשעו במכשיר שבידם ופלטו קריאות שווא. סקוט מחליט ליטול אותם עימו למרכז פעולות ההצלה, על מנת שיראו עד כמה מטריד יכול להיות שעשוע מעין זה. אולם בעת הביקור מסתבר שכל העניין אינו תמים כל כך, ומאחוריו מסתתרות כוונות אחרות המולידות הרפתקה שלמה..



באוגוסט 1970 היו מעריצי סמי וסוסו נרגשים ביותר כי אמו של הכוכב הנערץ, ג'ורג' איברהים, הגיעה לארץ ביחד עם שתי אחיותיו, ג'ורג' ונהיל, ואחיו הקטן, חנא. בני המשפחה סיפרו בהתלהבות רבה כי גם הירדנים רואים באדיקות את סמי וסוסו. וכן, הצופים הישראלים בתוכנית ידעו כי קרוב משפחתו של איברהים הוא ג'ורג' חבש. הפרק השבוע בסמי וסוסו נקרא 'הלחם'.




ב. דנקנר מנתניה הטיל ביקורת על הקריין: "לדעתי, הקריין הקורא את החדשות בשעה שבע וחצי בערב מדבר במהירות כזו, כאילו אכל אטריות חמות. אינני מאמין שאפשר לתפוס מה הוא אומר. או שירגילו אותו לקרוא חדשות לאט לאט, שמו שאר הקריינים, ואם זה בלתי אפשרי - כלום חסרים קריינים אחרים?".

ברחוב ממשיכות להישמע ביקורות קשות נגד התוכנית לול, ששודרה והרימה גבות רבות. מביקורות אלו תמצאו בספר שלי 'רוק ישראלי 1973-1967'.


בחודש זה התארח בתוכנית לבני הנוער, 'ארבע וחצי', הזמר הצעיר שלמה ארצי שגם שר את השירים 'פתאום עכשיו פתאום היום' ו'תפילה ערבית'. באותה תוכנית גם שרה להקת בנות מתיכון בכפר סבא שירים של להקת חיל הים, לשמחתו של ארצי ששירת שם. הטייס שלמה ירקוני סיפר בתוכנית על מעוף ציפורים.



בתוכנית 'משחקצב' כיכבה הצוללת הצהובה של הביטלס. נירה עדי ואמיר אוריין נכנסו אליה ויצאו למסע מיוחד וקסום.


באמצע אוגוסט 1970 הוחלט כי בקרוב תתחיל הטלוויזיה הישראלית לשדר פרסומות מסחריות והן תשודרנה בשעות 19:55, 20:55 ו- 21:55. בכל חמש דקות כאלה תוצגנה כמה פרסומות, שאורכה של כל אחד מהן בין 15 שניות לדקה. הפרסומות תוגשנה, לפני שידורן, לוועדה מיוחדת שתבדוק את רמתן. אחחח... היכן הימים בהן פרסומות היו דבר מלהיב ולא מציק.



ועדת ההתקשרויות של הטלוויזיה אישרה חמש תוכניות עם הגשש החיוור. זאת הייתה בשורה נהדרת כי עד אז בקושי הופיעו השלושה יחדיו על המסך הקטן. גם חברת 'רול' בישרה כי היא מפיקה סרט שלם עם השלושרים. מה היה בסרט הזה? תגלו בספר 'רוק ישראלי 1973-1967'. סרט נוסף עליו תגלו בספר וקיבל אישור השבוע להפקתו היה הפרק השני של 'לול'. זאת למרות הביקורות הקשות שקיבל פרק הבכורה.


בחודש זה הופיעה, בתוכנית 'ארבע וחצי', להקת 'חלוקי החול' שהיא קבוצת בנות מזמרות מרמלה שלומדות בבית הספר התיכון האזורי.


טלוויזיה שחור לבן במבחר צבעים...



יעקב יערי מרמת יצחק: 'לעיתים קרובות מופיע על מסך המקלט שלי התרגום העברי במקום כה נמוך עד כי לא ניתן לראותו. האם יש לייחס תופעה זו ללקוי בהקרנת התרגום, או ללקוי במקלט עצמו?'.


שלום קושטר מחולון שאל על פשרה של נקודה: 'במקלטי ישנה תופעה מוזרה. כאשר אני סוגר את המקלט, מופיעה באמצע המסך נקודת אור אשר נעלמת כעבור שניות אחדות. מה פשר הדבר?'



הפעם בתוכנית סמי וסוסו: המעיל החדש שקנו לסוסו היה גדול ממידותיו. אז סמי לקח את סוסו לחייט להתאים לו את המעיל. החייט (אותו מגלם יוסוף פארח) הוא אדם עליז היודע לספר סיפורים ולשיר שירים תוך כדי עבודתו. תוך כדי עבודתו הוא מספר לסמי וסוסו כיצד תופרים בגדים.



תקוה יחזקאל מקיבוץ גלעד חיה בסרט: "בצער רב שמעתי על השינוי שחל בתוכנית 'משימה בלתי אפשרית'. אני נמצאת בקיבוץ ומשום שבכל יום שלישי יש בקיבוץ סרט, עליי להפסיד את התוכנית האהובה".



היכונו כל חובבי הג'אז, כי לקראת סוף החודש תעלה תוכנית חדשה ושמה 'טל-ג'ז'. המשתתפים בה הם אלברט פיאמנטה, אהרלה קמינסקי, דני גוטפריד, הרי שיימן ועוד. שתי זמרות הג'אז הישראליות, עדנה גורן ורימונה פרנסיס, לא נמצאות בארץ לכן תיעדרנה מהתוכנית, כשבמקומן תהיה זמרת בינלאומית השוהה בארץ, סנדי גורניצקי.


היכונו גם לראות בתוכנית לבני הנעורים, 'ארבע וחצי', את להקת הקצב המובילה, הצ'רצ'ילים, כפי שצולמה בבירת הנוער שבירושלים. כמו כן נראה בתוכנית את יורם בוקר, שמרואיין על ידי נער משדה בוקר וגם נהנה מהזמרת הצעירה דורית, ששרה שירים שכתב חברה, אליעוז.


ונחום חובב, מתל אביב, לא חיבב את חוה: מוזר בעיניי שלתוכנית של 'במזל כוכב' הוזמנה הזמרת חוה אלברשטיין, שמעמדה כאמנית אינו מצדיק הופעה בתוכנית מרכזית שכזו. האם אין פיקוח כלשהו על עניין זה ובידי מי נתונה ההחלטה את מי להזמין ואת מי לא. עדיין קיימת רשימה ארוכה מאד של אמנים בארץ שאותם היינו רוצים לראות על המסך בהיכרות עמוקה ורצינית לפני חוה אלברשטיין'.


בספטמבר 1970 הפך דן כנר למנחה החדש של תכנית הנוער, "ארבע וחצי". מעתה דן הוא גם כוכב הילדים ולא רק כוכב למבוגרים. באחד הפרקים הראשונים בהנחייתו ישיר יגאל בשן וגם יהיה ילד אחד שינסה לנצח את מכונת האמת של המשטרה.


פינת "נו, ולהיכן נעלמה ההקלטה?" - והפעם זה ה-26 בספטמבר 1970 וטמירה ירדני שרה את "שיר לילדים גדולים" בתכנית "מוסיקה ושירה", כשברקע תפאורה אקזוטית. אני רוצה לראות את זה!


באוקטובר 1970 הגדילה מצריים את טווח שידוריה עד ביירות ודמשק. בכך היא שיבשה את קליטת שידורי הטלוויזיה הישראלית.


עם זאת כבר ברור שהטלוויזיה שינתה הרבה בחברה הישראלית. בישובי הספר, כשנפלו הפגזות פתע, התושבים צפו בטלוויזיות במקלטים. בקיבוצים התחילה הפעילות התרבותית רק אחרי תום השידורים ובערים יצאו זוגות צעירים לבלות לא לפני עשר בלילה, כשפסוקו של יום ריצד על המסך.



ב-30 באוקטובר 1970 שודרה התוכנית "שלוש נקודות" שהנושא שלה הפעם היה "מה עושה להיט". בפרק זה התארחה גם להקת חדשה (שתיקרא מיד לאחר מכן "כיף התקווה הטובה"). מה היה עם הלהקה בתוכנית זו? מה סיפור הלהקה בכלל? את זה תמצאו בהרחבה בספרי השני, "רוק ישראלי 1973-1967".


צופים מבוגרים מרגישים כעס על עליית תוכנית הילדים, "נדי פעמוני". הם רואים את ילדיהם משועממים ואת כספי האגרה שלהם הולכים לפח. בינתיים, מנחה חדש מצטרף לתוכנית "משחקצב" - ישראל גוריון.




49 views0 comments