שחור ולבן, זה הצבע שלי: מסע אל הטלוויזיה הישראלית 1970-1968

אני מאד אוהב נוסטלגיה ישראלית ואחד התחומים המעניינים בה, לדעתי, הוא נושא הטלוויזיה. לכן צללתי להמון ארכיונים ורקחתי לכם פה כרונולוגיה נדירה, מדויקת ומשעשעת על ימי המסך הראשונים בישראל. תיהנו...

אריק איינשטיין, לקראת הכנסת הטלוויזיה בארצנו (לעיתון הוליבוד): "אם הייתה לי טלוויזיה בבית, לא הייתי יוצא החוצה בכלל (אולי רק בשביל לקנות סיגריות). ברור שהטלוויזיה תהווה תחרות מסוכנת לתעשיית הסרטים הצעירה שלנו. טלוויזיה מסחרית יוצרת עצלות איומה. היא מביאה את הסרט ישר הביתה. אם כך, לשם מה לצאת?".

השידור הראשון של הטלוויזיה הכללית, בשנת 1968, עורר את השערוריה הטלוויזיונית הראשונה - מדוע הרבו לראות על המסך את שר ההסברה, ישראל גלילי, ואילו פניו של שר הבטחון, משה דיין, נראו מעט מדי?

אנחנו ביוני 1968 וסבלנותם של אלפי רוכשי מקלטים בישראל כבר מתחילה לפקוע. הם רוצים לדעת מתי יהיו כבר שידורים קבועים ורצופים. הם רוצים את זה בהקדם. הם רוצים לדעת מתי התאריך המדויק שזה יקרה. בינתיים מתמהמהים אנשי הטלוויזיה הכללית, שמפחדים להתחייב וכל שנותר הוא לכוון את האנטנה לכיוון קפריסין וליהנות מהתכנים שמשודרים משם.

יוני 1968 וכבר יש צופים שמתרעמים על שידור הטלוויזיה הראשון שלנו, בו הועבר מצעד צה"ל מירושלים. לטענתם, חלפה המצלמה על פני הקהל, והקריין העיר בין השאר 'והנה פרצופים של רבי אלופים אחדים, רמטכ"לים לשעבר...' ושאר הערות חברה'מניות מהסוג שנשמע לעיתים ברדיו. לדעתם, הקו המבדיל בין חברה'מניות חיננית לבין חוסר נימוס הוא דק. קריינים, הזהרו בדבריכם!

בינתיים, בטלוויזיה הלימודית, מדגימה המורה שולמית את בעיות המתמטיקה עם ידידה, מר גולם...

שימו לב - שידורי "קול אמריקה" נקלטים בישראל בשעות בהן הקליטה נוחה.

בגל קצר: גל 19 מ' 15295 קילוסיקל

בגל בינוני: 238 מ' 1259 קילוסיקל

כל השידורים שם הם באנגלית ותוכלו לראות סרטים מעולם החי, האדם והחלל, אנשים באמריקה, חדשות מדי חצי שעה, מזג האוויר בעולם, סקירת השבוע, חדשות המדע ועוד.

ביולי 1968 שילמה הנהלת הטלוויזיה הכללית 10,000 לירות (!) לתאטרון "המעגל" תמורת הזכות לצלם את המחזה "נח" במסגרת השידורים הנסיוניים. זה הסכום הגבוה ביותר ששילמה הטלוויזיה תמורת זכויות הסרטה ושידור של יצירת אמנות.

השנה היא 1968 וחיים יבין קוצר תהילה של מעריצות. אבל יש שדווקא מעדיפים את טוביה סער, עם קולו הרגוע והרדיופוני, ויש שיוצאים נגד יבין כי הוא "מרשה לעצמו" להתבדח, לחייך ולקרוץ יותר מדי בעת הקראת החדשות הרציניות.

ביום חמישי, 5 בדצמבר בשנת 1968, שודרה, בתשע וחצי בערב, התכנית "אולפן עגול". מאז לא צצה תכנית זו ונראה כי נמחקה מהארכיון. מעניין מה אריק איינשטיין ושלישיית התאומים שרו בה.

יולי 1969 ועדיין אין תרגום בעברית לסדרה "סמי וסוסו". ילדים רבים חשים כי הנאתם נפגמת. אחרים מתרגמים כראות עיניהם את מה שנאמר בשפה הערבית. הלחץ עשה את שלו ומפיקת התכנית, אסתר סופר, הכריזה שיהיו כתוביות בקרוב והן תהיינה קריאות, ברורות ונאות. את הבובה של סוסו הפעילה, בקול ותנועה, לביבה דיריני שהייתה בת לאב ערבי ואם יהודיה.

בינתיים סמי וסוסו עשו תכנית מיוחדת, ב-20 ביולי, ביום נחיתת האדם הראשון על הירח.

בפרק הזה לימד סמי את סוסו והצופים כיצד מגלפים ירח ושר להם את "שיר הכוכב". כמו כן הוא סיפר להם על "הילדה והכוכבים". זה סיפור על ילדה יתומה שלא היו לה בית ומיטה ולרגליה סנדלים ולגופה שמלה. לבה היה טוב ואנשים היו נותנים לה בית חם מדי פעם. היא הלכה למעיין כשלפתע הגיע לשם איש זקן. הוא היה מאד רעב והיא נתנה לו בטוב לבה את פת הלחם שלה כדי שיאכל ואת מטפחת הראש שלה כדי שיתעטף בה מהקור. כשפגשה נער רועד ויחף, היא נתנה לו את סנדליה. כשראתה כלבלב רועד מקור ליד המעיין, היא פשטה את שמלתה ועטפה אותו בה. כשהלילה ירד, השמיים נמלאו כוכבים רחוקים שראו את טוב לבה ונפלו לרגליה, כדי להפוך יחדיו לשמלה נוצצת. מאז לא חסר לילדה דבר.

בהנהלה הוחלט שהתכנית "אולפן עגול" לא תחודש ובמקומה תעלה תכנית הבידור "שירים במצעד", כשבפרק הראשון, ששודר ב-31 ביולי, התארחו שושנה דמארי (ששרה את "כלניות" ושיר חדש בשם "חלום"), רן אלירן (ששר את "אני שלך" ואת "פזמון לאלעד"), שולה חן (ששרה את "אוריה"), הפרברים, להקת פיקוד צפון ותזמורת הג'אז של מל קלר (עם המתופף אהרלה קמינסקי).

(בתמונה: מל קלר ולהקתו מתארגנים באולפן לצילום התכנית)

תושבים רבים כועסים על המכתבים שהם מקבלים לתשלום האגרה. בעיניהם, כל עוד אין שבעה ימים מלאים של תכניות - מדוע עליהם לשלם אגרה מלאה?

עובדי הטלוויזיה והרדיו שבתו למשך יומיים כמחאה על תנאי העסקתם. בינתיים נמסר שמשכורתם של חיים יבין ומוטי קירשנבאום עמדה על 700 לירות בחודש.

לאחר מבחני בד למגישים ומגישות בטלוויזיה התקבל גם דן כנר בן ה-24, שעבד בגלי צה"ל. פניו היפות וקולו הנעים כבשו את הבוחנים ובקרוב מאד הוא ירצד על המסך הקטן.

השנה היא 1969 ומר פבזנר מעוצבן ושולח מכתב לעיתון הטלוויזיה "שמונה בערב": "קטע המוסיקה הפותח את מהדורת החדשות הישראלית דוחה ונעדר שמץ של מלודיה. האין בארץ מלחינים מחוננים המסוגלים לחבר קטע ערב שיירש את מקומן של נקישות הג'ונגל הצורמות?".

גדעון בסני מכפר ויתקין קוצף על הצבי המצפצף: "מדוע גורם הצבי המצפצף של הדואר הפרעות לקליטת תחנות זרות, במשך 40 דקות לאחר תום שידורי הטלוויזיה הישראלית? לדעתי הצבי הזה מיותר, וכמו בתחנות זרות אחרות יש לסיים את השידורים ולרדת מיד מן הגל".

בספטמבר 1969 קמה סערה סביב השיער של המגישה הערבית, גלוריה סטיוארט.

ספטמבר 1969 ותכנית הטיולים "משעולים", של אורי דביר, הורדה מהמסך... בינתיים אנשים החלו לדאוג האם יש עליה בקרינה רדיו-אקטיבית בטלוויזיה שלהם. הם דאגו ודאגו אך עיניהם למסך נדבקו.

מעכשיו חיים יבין לא רק בחדשות אלא גם לילדים - בתקליט ובו הוא מספר על המכונית השובבה, צ'יטי צ'יטי בנג בנג.

אז מה מתוכנן להיות חדש על המרקע בחורף של 1969? ובכן, תכנית בידור שתצולם באולם אלהמברה ביפו עם רקדניות אקזוטיות, זמרים, בדרנים ועוד. המפיק יהיה גיורא גודיק. כמו כן, דן בן אמוץ ינחה תכנית ראיונות שבועית.

הידד! בראש השנה 1969 התחילו לשדר בטלוויזיה שבעה ימי שידור! בכל יום ננעל השידור עם התכנית "פסוקו של יום".

ב-2 בנובמבר 1969 הוקרנה התכנית "בומרנג" שהנושא שלה היה הפלות מלאכותיות. במהלך התכנית הראו לראשונה בטלוויזיה הישראלית לידה של ממש.

שלמה אילון מגבעת שמואל מצביע על מצב עגום בתחום התרגום: "מדוע התרגום העברי של הסרטים הלועזיים מופיע כה נמוך עד שלפעמים אין רואים את השורה השנייה של התרגום? דבר אשר פוגם בהבנת הסרט. אני יודע שאין הדבר כך בכל מקלטי הטלוויזיה, אבל במקלטים שיש להם מסגרת סביב המסך, כמו במקלט שלי, הדבר מורגש מאד".

רוצים טלוויזיה עם צליל ערב? הנה קיבלתם...

הביקורות לא היו חיוביות כלפי תכנית מצעד הפזמונים, בבימויו של ראלף עינבר, מדצמבר 1969. אם בעבר נקטעו חלק מהשירים באופן גס, הפעם אפילו לא נראו חלקם ורק הזכירו את שמות השירים ומי שביצע אותם. בתכנית הפעם ניסה עינבר לעשות אפקטים של צילום חשוך ומפחיד על פניו של הזמר דני גרנות. יגאל בשן שר במדים את "עושה שלום" כשדמותו בקושי נראית ובמקומה תמונות של מנהיגי עולם לוחצים ידיים. על המסך נראתה לראשונה הזמרת צביה אברבנאל ביחד עם להקת הברנשים של פיאמנטה, בשיר "מי נישקני".

בינתיים ממשיך עם ישראל להתענג על סדרת ההגדה לבית פורסייט, שהיא גולת הכותרת של הטלוויזיה בעונה ההיא. בתמונה אלה שתי הדמויות החביבות ביותר - ג'ו, אשר זנח את החיים הבטוחים והמעמד החברתי לטובת זוגיות עם אשתו האוהבת, הלן, האומנת האוסטרית. יש בהפקה הזאת גם שחקנית ישראלית - דליה פן, שמגלמת את אנט. בזמן הקרנת הסדרה בהצלחה בארצנו, היא התגוררה בהרצליה עם בעלה התעשיין.

אחת הקרייניות ששבו את לבבות הצופים מרגע הופעתה הראשון על המסך הייתה דליה מזור שהקרינה בטחון ודיברה בקול שבקע מהמקלטים בחן ובעדנה.

עדיין אין תרגום בעברית לסרטים בערבית בימי שישי. ועדיין, רבים צופים ונהנים מה"מישמומקין" המופלא הזה.