בחזרה לאדמה עם ואנגליס

הסיפור המלא על התקליט הפריזאי האחרון של ואנגליס, EARTH, שיצא באוקטובר בשנת 1973.
שנת 1973 הייתה שנה סוערת במיוחד עבור המלחין היווני ואנגליס פפאתנסיו. האיש שהיה רגיל ליצור בעוצמות של הוריקן מוזיקלי, מצא את עצמו פתאום עומד לבד במערכה, אך חמוש ברעב יצירתי בלתי נשלט. לאחר הפיצוץ האמנותי והפירוק המתוקשר של להקת הפרוג-רוק שלו, APHRODITE'S CHILD, שהגיעה לשיאה המסחרר והאפוקליפטי באלבום המופת הכפול 666, הוא מצא את עצמו בפריס, צומת דרכים יצירתי.
תמיד ריתק אותי לראות כיצד גאונים מוזיקליים קמים מתוך הריסות של להקות ענק – והמעבר של ואנגליס מעמדת קלידן מוביל בהרכב פסיכדלי עמוס אגואים למעמד של אדריכל סאונד עצמאי הוא פשוט שיעור מאלף באומץ אמנותי. בזמן שעבד על שלל פרויקטים שונים ומשונים, מאלבומי פסקול ניסיוניים ועד לג'אמים פרועים עד אור הבוקר עם נגנים מקומיים, היה פרויקט אחד, חשוב ומשמעותי מכולם, שהבשיל לכדי יצירה שלמה: התקליט EARTH. זה התקליט השלישי במספר בקריירת הסולו שלו, אחרי פסקול הבכורה SEX POWER משנת 1970 והקונספט המורכב FAIS QUE TON REVE SOIT PLUS LONG QUE LA NUIT מ-1972, פואמה סימפונית סוערת שהוקדשה למאורעות מרד הסטודנטים של מאי 1968. אלא שבניגוד לאותם ניסיונות מוקדמים, EARTH היה הצהרת הכוונות המגובשת הראשונה שלו.
חיבור מיסטי בין פולקלור קדום לסינטיסייזרים
ההשראה לתקליט EARTH, כפי ששמו מרמז, הגיעה ממקורות עמוקים וקדומים. ואנגליס, שהיה שקוע עמוקות במורשת היוונית שלו, שאב השראה מהמוזיקה היוונית העתיקה, זו של התקופה הטרום-נוצרית, ובמיוחד מהסולמות והמקצבים של התרבות הדורית. הוא ביקש ליצור מוזיקה עם שורשים פרימיטיביים, כזו שמתחברת ישירות לאדמה.
בראיון נדיר שהעניק בשנת 1974, הוא תיאר זאת במילים שלו: "עם EARTH, הצלחתי לעשות את מה שאני מרגיש. זו מוזיקה בריאה עם נושא כן מאוד. המילים שבהן השתמשתי הן פשוטות, פשוטות מאוד". הוא הוסיף בהתרגשות באותה שיחה דברים שממחישים עד כמה בערה בו התשוקה למקורות: "הרגשתי דחף עמוק לחזור לבסיס, אל האדמה שממנה צמחו אבות אבותיי. המוזיקה לא נולדה במעבדות טכנולוגיות מתקדמות; היא נולדה מתוך הדופק של הקרקע, מתוך הנשימה האנושית, השבטית, הקדומה ביותר".
ואנגליס לקח כלי נגינה מזרח-תיכוניים ויווניים עתיקים כמו עוד, לאוטה וכלי הקשה מסורתיים, ושידך אותם לסינטיסייזרים אנלוגיים מוקדמים, אורגן האמונד ועוד – שילוב נועז שאיש לא העז לחלום עליו באותן שנים. התקליט הזה סימל גם סוף תקופה; זה היה התקליט האחרון שהקליט ואנגליס בפריס, באולפני EUROPA SONOR POSTE PARISIEN, אותו אולפן שבו בילה שעות אינסופיות כשהוא מוקף בערימות של קלידים וכבלי סאונד, רגע לפני שעזב את עיר האורות ועבר ללונדון כדי להקים את אולפני NEMO המפורסמים שלו, שם יצר את הפסקולים הגדולים שהביאו לו תהילת עולם.
כשנשאל לימים על המעבר הדרמטי הזה, הסביר בהתלהבות כנה: "פריס העניקה לי חופש אמנותי מוחלט וטירוף יצירתי, אבל לונדון קראה לי עם טכנולוגיות הקלטה חדשות והמרחב שהייתי זקוק לו כדי לבנות מקדש צליל משלי".
פרויקט CHARGE: האוצרות הגנוזים וההקלטות שנעלמו במחשכים
מאחורי הקלעים, הסיפור של EARTH היה אפילו יותר גדול מהתקליט הסופי. מסתבר שהיצירה נולדה מפרויקט קונספטואלי רחב יריעה שנקרא CHARGE. במהלך העבודה על הפרויקט, ואנגליס והצוות שלו הפיקו כמות אדירה של חומרים מוזיקליים, כל כך הרבה עד שלא היה שום סיכוי לדחוס את הכול לתקליט אחד. ברשימות של חברת ההפצה מאותה תקופה צצו שמות של שירים מסקרנים כמו FRIENDS, THE RIVER, SUNDAY IN CENTRAL PARK, THE WITCHES ARE OUT, PASSER BY וגם קטע בשם FEMALE (LA LA LA). כל אלו היו ככל הנראה שאריות מסשנים פוריים במיוחד, אוצרות מוזיקליים שלמרבה הצער, מעולם לא ראו אור ומאז נעלמו עקבותיהם, והותירו את המעריצים לתהות לנצח איך הם נשמעו.
נבחרת החלומות: מהגיטריסט של 666 ועד לפזמונאית המיוחסת
כדי להוציא לפועל את החזון השאפתני שלו, ואנגליס גייס צוות מנצח של מוזיקאים. שותפיו העיקריים למסע היו הגיטריסט היווני ארגיריס קולוריס, הזמר והבסיסט הצרפתי הכריזמטי רוברט פיטוסי, והפזמונאית רישל דסן, בתה החורגת של לא אחרת מאשר השחקנית והפוליטיקאית היוונית המפורסמת מלינה מרקורי (זו שגם לחמה להחזיר לאקרופוליס באתונה פסלים שנלקחו ממנו על ידי לורד בריטי עשיר - אבל זה כבר סיפור היסטורי אחר). איזה ליהוק מושלם!
הכימיה בין יוצאי להקות הפסיכדליה הים-תיכוניות לבין העט המושחז והפואטי של דסן הולידה תוצאה מסעירה. הכימיה בין החבורה הזו הולידה לא רק את התקליט עצמו, אלא גם חומרים נוספים. בשנת 1974, תחת השם ODYSSEY, יצא סינגל ובו שני שירים, WHO ו-SAD FACE. העובדה שהשיר הראשון נכתב על ידי הצמד פיטוסי ודסן, רומזת בבירור שגם השירים הללו הם קטעים "אבודים" מאותם סשנים פוריים של EARTH. השיר WHO הוא ממתק סוחף ומסתורי של פופ-פרוג סימפוני, שממחיש עד כמה ואנגליס ידע לייצר מלודיות מנצחות עוד לפני שהפך למאסטרו של פסקולים הוליוודיים.
מפאנק מחוספס ועד לפואטיקה שמימית
כדי לקדם את התקליט, יצא לשוק סינגל קליט בגודל 7 אינץ' ובו השירים COME ON בצד א' ו-HE-O בצד ב'. רצועת הפתיחה COME ON היא יציאה כמעט חסרת תקדים עבור ואנגליס – רוק מהיר, מלוכלך ומהפנט, שמובל בידי בס רועם, גיטרות של קולוריס עתיר הצבע ביום סוער במיוחד, ושירה מלאת תשוקה של פיטוסי ששר בלהט COME ON, COME ON, COME ON, COME ON. והקצב - בום בום בום בום! זה הולם בטירוף. בצד השני, השיר HE-O לוקח אותנו למסע פולחני שונה לחלוטין. הוא נבנה כולו עם ניחוח אוריינטלי שנשמע ממש כמו מסע לנפש. זה כל כך יפה! האמת? לדעתי זה אחד הקטעים היותר יפים שואנגליס הביא לנו.
במקביל, ואנגליס העז לעשות צעד גדול וקיים את הופעת הסולו המשמעותית הראשונה שלו באולם הקונצרטים היוקרתי אולימפיה בפריס, בתאריך 25 בפברואר 1974. זו הייתה הזדמנות נדירה עבור הקהל לחוות את העוצמה של המוזיקה החדשה שלו על במה. מי שנכחו באולם סיפרו על מעמד מהפנט; ואנגליס ישב בתוך חומת קלידים, גונגים ותופי טם-טם, מנצח על הצלילים כמו שאמאן שנמצא באקסטזה מוחלטת, והוכיח שהמורכבות של האלבום לא הייתה רק קסם של חדר הקלטות אלא כוח חי ותוסס.
האלבום כולו רצוף רגעים בלתי נשכחים. הקטע WE WERE ALL UPROOTED זורק אותנו אל חלל קוסמי עצום ואווירה אמביינטית מקפיאה. רצועה בולטת נוספת היא LET IT HAPPEN, עם הגשה קולית מבריקה של פיטוסי שמזכירה מדוע השיר הזה נחשב ליופי אמיתי - עם נגיעות הפנדר רודס של ואנגליס ובס המפרט שמחזיק את הקצב עם האקוסטית. אי אפשר להתעלם גם מ-MY FACE IN THE RAIN, שיר בלדה שכולו ריחוף כמו שרק ואנגליס יודע לתת. אצלו יש זמן לבניית ריחוף. לא צריך למהר. פשוט ליהנות מהקיים. קטעים כמו SUNNY EARTH השבטי להפליא, RITUAL הטקסי והטעון, וקטע הסיום המרגיע A SONG, שסוגרים מעגל מוזיקלי שנע בהרמוניה מוחלטת בין פרימיטיביות שורשית לקידמה טכנולוגית.
הגביע הקדוש של האספנים והרימאסטר המפואר של 2017
התקליט לא היה זמין מזה שנים רבות לקהל הרחב. עותקים נמכרו ביד שניה במחירים גבוהים והמוסיקה לא ראתה פורמט דיגיטלי כלשהו. עבור אספני פרוג, התקליט הזה היה בגדר אגדה אורבנית – יצירת מופת שכולם מדברים עליה אך איש כמעט אינו מוצא אותה על גבי תקליטור. אך עשרות שנים לאחר שיצא, בשנת 2017, זכה התקליט לעדנה מחודשת עם הוצאה מחודשת מפוארת. גולת הכותרת של מהדורה זו הייתה העובדה שוואנגליס עצמו פיקח אישית על תהליך הרימאסטרינג, מה שהבטיח איכות סאונד יוצאת דופן שחשפה רבדים חדשים ביצירה. הצלילים נפתחים לרווחה, תדרי הבס נשמעים חדים ובועטים, וכל הקשה עדינה על הטאבלה או פריטה על המיתר זוכות לחיים חדשים ומדגישות את הגאונות ההפקתית שרחשה שם כבר ב-1973.
הגיבורים שמאחורי המיקרופון: מכוכב הפופ ועד לווירטואוז של 666
ארגיריס קולוריס לא היה דמות חדשה בעולמו של ואנגליס. הוא מוכר בעיקר כחבר "הרביעי" והבלתי רשמי של APHRODITE'S CHILD, שהצטרף אליה מחדש בצרפת בדיוק בזמן כדי להשתתף ביצירת המופת המהממת שלה, האלבום הכפול 666. שיתוף הפעולה הפורה שלו עם ואנגליס נמשך גם בתקליטים THE DRAGON מ-1971 ו-SEE YOU LATER משנת 1980, והוא אף תרם לאחד מתקליטיו של דמיס רוסוס ב-1984. אה כן, הוא גם הגיע עם דמיס רוסוס לארצנו, באמצע הסבנטיז, להופעות. הנגינה של קולוריס ב-EARTH היא פשוט חגיגה לאוזניים – גיטריסט שיודע לעבור ברגע מנגינת לאוטה ים-תיכונית מסורתית לסולואים חשמליים נוקבים ומלאי רגש.
רוברט פיטוסי, וכאן מגיע גילוי מפתיע, הוא למעשה האיש שיתפרסם שנים ספורות לאחר מכן תחת שם הבמה F.R. DAVID ויכבוש את העולם עם להיט הפופ הענק WORDS בשנת 1982. החיבור הראשוני שלו עם ואנגליס היה כמעט מקרי. הם נפגשו בחנות כלי נגינה בשם LA COMPAGNIE, שם ואנגליס אחסן את הציוד שלו לאחר פירוק להקתו. ואנגליס החל לנגן משהו על קלידיו, פיטוסי הצטרף בשירה, והשאר היסטוריה. הם הפכו לחברים קרובים ושותפים ליצירה. פיטוסי תיאר בעבר את העבודה עם ואנגליס במילים נלהבות: "להיכנס לאולפן עם ואנגליס היה כמו להיזרק לתוך לוע של הר געש יצירתי. הוא היה מניח את הידיים על הקלידים, ובתוך דקות ספורות היה נולד עולם מוזיקלי שלם יש מאין. לא היה דבר כזה בעולם כולו". ומייקל האובריך, שותף נוסף של פיטוסי, אישר שנים לאחר מכן כי הוא היה הקול השני ששר יחד עם פיטוסי בשירים HE-O ו-LET IT HAPPEN, אף על פי ששמו לא הופיע בקרדיטים המקוריים של התקליט. נו, תמיד טענתי שקרדיטים בתקליט זה תחום אפור.
רישל דסן, כאמור, הייתה הכוח מאחורי המילים. הקשר שלה למלינה מרקורי איפשר לה לעבוד עם ואנגליס גם על השירים שהקליט באותה שנה עם מרקורי עצמה. בקיצור - המון קשרים נטוו סביב הפרויקט הזה שנקרא EARTH, אלבום שמזכיר פעם אחר פעם שמוזיקה פורצת דרך שנובעת ממעמקי הנשמה לעולם אינה מתיישנת – היא רק ממתינה בסבלנות לדורות הבאים שיקשיבו לפעימות הלב של אלוהים אחד שיצר אותה - ואנגליס!
לפרטים והזמנת הרצאות המוסיקה של נעם רפפורט: 050-5616459


