ברכת השלום המורכבת של סנטנה

ב-8 בנובמבר בשנת 1973 יצא לחנויות תקליט מעניין מאד של להקת סנטנה ושמו WELCOME. אז ברוכים הבאים למאמר הבא...
זה לא היה עוד תקליט של סנטנה. זה היה WELCOME, הזמנה לעידן חדש, רוחני ומוזיקלי, שהגיטריסט המוביל קרלוס סנטנה החליט להוביל אליו את הלהקה. התגובות לא איחרו לבוא: בלבול מוחלט לצד התפעמות.
שנת 1973 הייתה נקודת רתיחה עבור סנטנה. ממש באותם ימים, חייו האישיים והמקצועיים של קרלוס עברו טלטלה רבתי: באפריל 1973 הוא נשא לאישה את דבורה קינג, בתו של אגדת הבלוז סונדרס קינג; חודש לאחר מכן, במאי, פוטר בפתאומיות נשיא חברת קולומביה, קלייב דייוויס – האיש שהחתים את להקת סנטנה, טיפח אותו והאמין בו מיומו הראשון. סנטנה נותר לפתע ללא המגן העסקי הראשי שלו בחברה, בדיוק כשהוא פנה חזק שמאלה לעבר מחוזות מוזיקליים אוונגרדיים.
באותו סתיו של נובמבר 1973, הלהקה כבר חרשה במות ברחבי העולם כשהיא עוטה לבן מכף רגל ועד ראש, מציגה שילוב מוחץ בין משמעת מדיטטיבית לג'אז בוער. מצד אחד, הלהקה איבדה קהל עצום שגדל על הגרובים הלטיניים הבשרניים והלהיטים המוקדמים. המעריצים הוותיקים חיפשו עוד 'אשת קסם שחור' או 'ג'ינגו' ולא מצאו את מבוקשם. מצד שני, היא השיגה לעצמה קהל מאזינים חדש ואינטלקטואלי, שראה במוזיקה הלא מתפשרת והמורכבת הזו חוויה שפותחת את אופקי המחשבה.
החיפוש הרוחני, הגורו והמורשת של ג'ון קולטריין
האיש שמאחורי המהפך היה כמובן הגיטריסט-מנהיג, קרלוס סנטנה. באותה תקופה, קרלוס צלל עמוק לתוך תורתו של הגורו סרי צ'ינמוי, ואף אימץ לעצמו את השם הרוחני 'דבאדיפ'. משמעות השם בסנסקריט היא 'העין והמנורה של אלוהים', וקרלוס לקח את העניין ברצינות תהומית: הוא נפרד לחלוטין מסמים, מאלכוהול ומאורח החיים הפרוע של כוכב רוק, אימץ צמחונות והקפיד על שעות של מדיטציה יומית לפני כל נגינה בגיטרה.
הוא מצא שותף לדרך הרוחנית בגיטריסט הפיוז'ן ג'ון מקלאפלין. שניהם ראו ביצירתו של סקסופוניסט הג'אז ג'ון קולטריין כר פורה ליצירה ולהתעלות. קרלוס בחר לא סתם כיצירת הנושא בתקליט החדש את יצירתו של קולטריין, שנושאת את השם WELCOME. היצירה הזו הגיעה במקור מהתקליט KULU SE MAMA של קולטריין, שיצא בינואר 1967, חצי שנה בלבד לפני מותו הטרגי של המוזיקאי בגיל 40. בביצוע של סנטנה, היצירה הופכת לקריאה שלווה ומדיטטיבית, מלאה ברגישות עילאית, שבה קרלוס מנצל את יכולתו המולדת להגיש מלודיה רכה ומחבקת – בגרסה ישירה, עדינה והרבה פחות צורמת ונוקשה מהמקור הפרוע והחופשי של קולטריין. האלבום נחתם באווירה כמעט מוחשית של שקט נפשי.
התקליט WELCOME היה המשך ישיר לתקליט המשותף והאינטנסיבי שקרלוס הקליט עם ג'ון מקלאפלין, שנקרא LOVE DEVOTION SURRENDER. אבל WELCOME כיסה שטחים רחבים הרבה יותר מאותו תקליט קודם, שהתמקד בעיקר בג'אמים ארוכים על מוטיבים של קולטריין. בתקליט החדש, סנטנה שילב השפעות מכל עבר. אין ספק שהוא נהג להקשיב אז רבות לתקליטים כמו LIGHT AS A FEATHER של צ'יק קוריאה, או FINGERS של אשף כלי ההקשה איירטו מוריירה.
השפעה מכרעת נוספת הגיעה מכיוונה של המוזיקאית אליס קולטריין, אלמנתו של ג'ון. היא לא רק עיבדה את קטע הפתיחה המהפנט שנקרא GOING HOME, אלא גם ניגנה בו בעצמה על הפסנתר. המוזיקה נפתחת עם GOING HOME המרגש, שמקורו בספיריצ'ואל אפרו-אמריקאי ישן. הגרסה של סנטנה מבוססת ישירות על עיבוד שאליס קולטריין הקליטה בשנת 1972 באלבומה LORD OF LORDS במעטפת קלאסית מפוארת, המהדהדת את הפרק השני והמפורסם (הלרגו) מתוך הסימפוניה התשיעית, "מן העולם החדש", של אנטונין דבוז'אק.
אולם באלבום של סנטנה, את מקום כלי המיתר הקלאסיים תופסים אורגנים מלכותיים (האמונד, מלוטרון) וכלי הקשה מפותלים ומהפנטים, שיוצרים יחד תחושה חלומית, צלולה ומרגשת להפליא. הקטע GOING HOME הוא פשוט חיבוק חם, אוהב ועוטף של מוזיקה טהורה. הקטע הזה, יחד עם השירה הייחודית של הזמר ליאון תומאס שהצטרף ללהקה, הבהיר מיד למאזינים שהם לא בקנזס (או בסן פרנסיסקו) יותר.
הצד הראשון: פופ לטיני חדש, סמבה מסוסליטו ובוסה נובה שמימית
עם ערבוב הסגנונות הרב שבתקליט, נוצרה לא פעם תחושה של מחסור בלהקה מאוחדת. זה הרגיש יותר כמו פרויקט רב משתתפים מאשר להקה מגובשת. ההפקה הייתה עשירה, וצלילי כלי הנגינה היו ברורים וקסומים. לאחר הפתיחה הרוחנית, האלבום מתקדם לעבר זן חדש ומרענן של פופ-לטיני: קטע הפתיחה האווירתי, באדיבותו של הקלידן החדש בלהקה, טום קוסטר, התמזג היישר לשיר עתיר העסיס LOVE DEVOTION AND SURRENDER.
השיר נפתח במעבר גיטרה משגע של קרלוס, והופך לחגיגה ווקאלית של לא פחות משלושה זמרים: קרלוס סנטנה עצמו, ונדי האס וליאון תומאס, שמספק כאן ביצוע קולי משוחרר ופרוע לחלוטין. סימן היכר מובהק של השיר הזה, ושל האלבום כולו, הוא הצביעה המתמדת והעשירה שמספקים שני הקלידנים, שמשלימים זה את זה באופן מושלם ומעורר קנאה ללא שום התנגשות.
משם ממשיכים לרצועה השלישית, SAMBA DE SAUSALITO, פרי עטו של צ'פיטו אריאס. זהו גרוב סלסה סוחף ומקפיץ שנולד במקור מתוך ג'אם ספונטני באולפן יחד עם המתופף טוני סמית. הקטע הזה מציב במרכז הבמה את טום קוסטר, שפשוט זורח כאן עם סולו פסנתר חשמלי מענג ומלא חיות.
ההזדמנות האמיתית הראשונה לשמוע את מלוא עוצמתו של ליאון תומאס מגיעה בקטע הרביעי והקליל WHEN I LOOK INTO YOUR EYES. כאן הקהל של סנטנה זוכה למפגש אינטימי עם שירתו הגרונית האפריקאית, לצד צלילי בונגוס מהדהדים מאת ארמנדו פראזה, וסיום פ'אנקי ומסקרן שנשלט כולו על ידי סינטיסייזר מוג. צלילי הסמבה הברזילאית של איירטו מוריירה (ולצדו זוגתו, הזמרת פלורה פורים) נכחו היטב בשיר YOURS IS THE LIGHT. הקטע הזה הוא ללא ספק אחד מרגעי השיא הבלתי מעורערים של WELCOME.
מדובר בבוסה נובה בעלת השפעות ברזילאיות עמוקות – קומפוזיציה יוצאת דופן של ריצ'רד קרמוד, עם מלודיה עשירה שמוגשת בחן עילאי על ידי הזמרת הברזילאית שאין שניה לה, פלורה פורים, שזה עתה פרצה לתודעה העולמית בזכות עבודתה עם צ'יק קוריאה (לצד בעלה, איירטו, שניגן שם בתופים). סולו הגיטרה של קרלוס סנטנה בקטע הזה הוא אחד הטובים והמרגשים ביותר בקריירה כולה: בנוי למופת, עשיר במלודיות נוגעות ומלא בהבעה רגשית שמרטיטה את הלב, בעוד שקרמוד מוכיח בדיוק מדוע הוא נחשב לאחד מגדולי המבצעים של פסנתר לטיני. האש הלטינית המפורסמת לא כבתה בתקליט הזה, היא פשוט לבשה צורה אחרת: חיה, בועטת ומלאת תשוקה.
הרכב החלומות: סוללת הקלידים, אשפי הקצב והבס המבעבע
מההרכב המקורי המפורסם של סנטנה נשארו אז רק שלושה אנשים. כל השאר, שהתלוננו בקול רם על השינוי הדרסטי בכיוון המוזיקלי, לא החזיקו מעמד ופרשו. השורדים היו קרלוס סנטנה, המתופף מייקל שריב ונגן כלי ההקשה צ'פיטו אריאס. שריב, שהיה באותם ימים יד ימינו הרוחני והמוזיקלי של קרלוס, דן עמו בעניין הרכבת הנגנים להמשך הדרך. השניים הסכימו שצריך "להעמיס" את הסאונד והחליטו להביא שני קלידנים ושני נגני כלי הקשה כדי להרחיב את הצליל.
כך, בעמדת הקלידים ניצבו טום קוסטר ולצדו ריצ'רד קרמוד. לצדו של צ'פיטו, בעמדת כלי ההקשה, התייצב ארמנדו פראזה הוותיק. השילוב בין קוסטר לקרמוד היה הברקה גאונית: דיאלוג רב-שכבתי של אורגן האמונד, פסנתר אקוסטי, פנדר רודס וסינטיסייזר, שיצר מרקם עשיר ומסתורין בכל אקורד ואקורד.
בנוסף, הצטרף להרכב נגן הבס המופלא דאג ראוץ', שתרם צליל בס מבעבע, תוסס ופורץ דרך עם נגינת סלאפ מקורית שהחזיקה את כל העסק באוויר. גם ג'ון מקלאפלין התארח בתקליט, וגם נגן החליל ג'ו פארל, שניגן אז גם עם להקת RETURN TO FOREVER של צ'יק קוריאה. סוללת כלי ההקשה שכללה את פראזה, אריאס ושריב הייתה באותה עת אחת מחטיבות הקצב המלוכדות, החופשיות והמשובחות ביותר שנשמעו בעולם המוזיקה המודרנית. אששש!
הצד השני: מאפריקה, דרך להבות השמיים ועד השלווה
הצד השני של התקליט נפתח ביצירה MOTHER AFRICA, שהיא תצוגת תכלית מרהיבה של כלי הקשה, שבה פראזה, אריאס ושריב מוכיחים לכל מי שהטיל ספק כי הם המנהיגים הבלתי מעורערים בתחומם. השימוש במרימבה ובסינטיסייזר דמוי חליל מעורר לתחייה את רוחה הקסומה של היבשת השחורה, רגע לפני שסקסופון סופרן סוחף נשמע מעל אקורדי הפסנתר של טום קוסטר. על הסקסופון ניגן ז'ול ברוסארד, חבר ותיק של קוסטר מסצנת הג'אז של אזור המפרץ, שהחל כאן שיתוף פעולה פורה וארוך שנים עם הלהקה. מיד לאחר מכן מגיע LIGHT OF LIFE, רצועת סול שבה קוסטר מפגין את כישוריו הנדירים כמעבד, עם כלי מיתר עמוקים שמעניקים לשיר תחושת ריחוף פתוחה וחסרת משקל, המשתלבת נהדר עם שירתו המאופקת אך מלאת הרגש של ליאון תומאס.
קרלוס דאג, בעת הרכבת התקליט הזה, ליצור את האווירה הרוחנית הנכונה באולפן, ולעיתים נראה ששכח שהוא גם צריך להתרכז בהיותו הגיטריסט המוביל בסיפור. אחד הקטעים המרכזיים שלו בתקליט הגיע בצדו השני ונקרא FLAME SKY. היו אלה מילים שאמר הגורו הרוחני של קרלוס, סרי צ'ינמוי, בעת שהאחרון השמיע לו את הקטע שכתב. זהו מפגן הראווה האינסטרומנטלי המרכזי של האלבום, שנבנה כולו בהשראה ישירה מהסגנון הלוהט של להקת MAHAVISHNU ORCHESTRA.
חלק הפתיחה מפגיש את קרלוס ואת מייקל שריב בדואט חסר מעצורים, שניהם מנגנים בתשוקה ובהמצאתיות יוצאות דופן, לפני שאחד מאותם צלילים ארוכים ומפורסמים שהפכו לסימן ההיכר של קרלוס מוביל את הקטע לחלק סוער ונוקשה יותר, המונע על ידי שבירות קלידים תקיפות. הגיטרה של סנטנה מעלה הילוך בדחיפות מסחררת, ואז נכנס הסולו של ג'ון מקלאפלין, שרועם באולפן והמוזיקה מטפסת ומגיעה לסדרה של נקודות שיא מרטיטות ומחשמלות.
אבל היחסים של קרלוס עם מקלאפלין לא תמיד היו רגועים באותה שנה. השניים יצאו לסיבוב הופעות משותף לתקליטם, ובמהלכו קרלוס שם לב שהקהל מפהק יותר מדי מול הג'אמים הארוכים. הוא החליט לכנס את חברי ההרכב והודיע להם שהם אינם מקצועיים ושהם חייבים לשפר את ההופעה. מקלאפלין נדהם וירה עליו בחזרה שאף אחד לא דיבר אליו כך מעולם, אפילו לא מיילס דייויס.
פירוק החבילה המקורית ולידתה של ג'רני
התקליט WELCOME הראה לכולם מי כאן הבוס האמיתי. האורגניסט גרג רולי, שפיאר את תקליטי הלהקה והופעותיה בעבר עם צליל אורגן ההאמונד המדהים שלו, פינה את מקומו. לאחר תקופה קצרה בה הוא לא ניגן אלא עסק בביזנס של מסעדה משפחתית שלו הוא חבר לגיטריסט הפורש הנוסף, ניל שון, והשניים רצו להקים את להקת JOURNEY. השניים לקחו את הרוק הישיר, הבשרני והקליט של סנטנה המוקדמת, זיקקו אותו לרוק אצטדיונים מלוטש, ותוך שנים ספורות שברו את כל מצעדי הרדיו בעולם – בדיוק מה שחברת קולומביה הייתה כה נואשת לקבל מקרלוס.
מבחן הזמן: מנפילה במצעדים לניצחון אמנותי
מה שבטוח, לא יצא מתקליט זה של סנטנה אף להיט. אפילו לא אחד. התקליט הגיע בשיאו למקום ה-25 בלבד במצעד הבילבורד, נפילה רצינית אחרי שנים בצמרת. בחברת התקליטים קולומביה תלשו את שערותיהם בהיסטריה, כמתבקש מחברת תקליטים שרדפה אחר הכסף שאמור להיכנס לקופה שלה ממותג כה ידוע.
אבל התקליט WELCOME נותר עד היום אחד מרגעי השיא היפים, השלווים והמפוארים יותר של סנטנה – יצירה שמשרה תחושת שלום פנימי שאפשר כמעט לגעת בה בידיים. ושוב - א אתם מחפשים את סנטנה של וודסטוק - היא לא פה. זה משהו אחר. בואו לזה עם ראש פתוח.


