ג'קו פסטוריוס - האיש שהמציא מחדש את הבס והטירוף שלו גבה מחיר נורא מכל

בשנת 1987 מת ג'קו פסטוריוס, הבסיסט ופורץ הדרך. לא היה ולא יהיה אמן כמוהו. הרגע שבו מלך הבס הבלתי מעורער הפך מקורבן של גאונות לקורבן של אלימות רחוב.

אי אפשר בכלל לתפוס את עולם המוזיקה של שנות השבעים והשמונים בלי להבין את המהפכה האדירה שחולל האיש הזה; הוא פשוט לא ראה בעיניים שום מוסכמה מוזיקלית והחליט שגיטרת הבס לא נועדה רק לשבת מנומנמת בצד. לא היה ולא יהיה אמן כמוהו. כבר מגיל צעיר הוא ניגן בתופים, אבל פציעה בידו אילצה אותו לעבור לגיטרת בס – תאונה שהתבררה בדיעבד כאחד הניסים הגדולים ביותר שקרו לאוזניים שלנו. הוא לקח גיטרת פנדר ג'אז בס משנת 1962, תלש ממנה בעצמו את השריגים בעזרת סכין גילוח, מילא את החריצים באפוקסי של סירות, והמציא סאונד שאיש לפניו לא חלם עליו בכלל.

ג'קו פסטוריוס, שנודע לקהל הרחב בעיקר כבסיסט פורץ דרך בלהקת הג'אז-רוק המובילה, WEATHER REPORT, מת בבית חולים בפלורידה. זה קרה ב-21 בספטמבר 1987, לאחר שהרופאים ניתקו אותו ממכשירי ההחייאה. על ראשו נראו חבלות רבות שנגרמו כתוצאה מתגרה שפרצה במועדון בפלורידה עשרה ימים קודם לכן, ומשם הוא הובהל לבית החולים מחוסר הכרה. גולגולתו הייתה שבורה ובתוך ראשו התחולל דימום מאסיבי. המכות שספג היו כה חמורות, עד שעינו נעקרה, שיניו ננעצו בעוצמה בשפתיו והטבעת של האיש שהיכה אותו נמרצות, נחרטה על לחיו. בבית החולים הוא לקה בשבץ מוחי ומשם נפרד מהעולם. ג'קו היה בן 35 במותו. איזו אבידה!!!

קביעת הצוות הרפואי שטיפל בו הצביעה על הריגה, והמשטרה מיהרה לעצור את לוק הייבן בן ה-25, שניהל את מועדון MIDNIGHT BOTTLE בעיר וילטון מנורס. הוא הואשם בתקיפה בנסיבות מחמירות, ובהמשך הורשע בהריגה מדרגה שנייה, לאחר שהודה כי חבט בפסטוריוס מבלי לדעת שמדובר באייקון תרבותי בעל מעריצים רבים. בשיאו, נחשב ג'קו, שלימד את עצמו לנגן, למלך הבלתי מעורער של גיטרת הבס פרטלס. כישרון ההלחנה והעיבוד שלו היה מרשים ביותר. באלבום הבכורה המופתי שלו הנושא את שמו, JACO PASTORIUS, שיצא בשנת 1976, הוא פתח עם קטע מחשמל של סטנדרט הג'אז, "דונה לי", שבו הטיס את האצבעות על המיתרים במהירות בלתי נתפסת, וכתב יצירות מופת כמו CONTINUUM ו-PORTRAIT OF TRACY – קטע שכל בסיסט מתחיל שובר עליו את האצבעות עד היום בניסיון להבין איך לעזאזל הוא הפיק הרמוניות טבעיות ברמה כזו.

מי שגילה אותו במקרה היה מתופף להקת דם, יזע ודמעות - בובי קולומבי. לקראת סוף הקיץ של 1975, פגש ג'קו את בובי קולומבי, שלא היה רק מתופף אלא גם ואיש איתור ופיתוח כישרונות בתחילת דרכו. קולומבי שהה בפורט לודרדייל עם הלהקה לצורך הופעה במועדון BACHELORS III. "טיילתי לאורך החוף בשעות אחר הצהריים כשהבחנתי בבלונדינית מלאת חיים", נזכר קולומבי. "היא ממש הדהימה אותי, אז ניגשתי אליה, הצגתי את עצמי והתחלתי לדבר איתה, מנסה להתחיל איתה. היא סיפרה לי שהיא עובדת כמלצרית במועדון ההופעה ההוא, והשאלה הבאה שלי הייתה: 'את נשואה?' והיא ענתה לי: 'כן, בעלי הוא הבסיסט הטוב ביותר בעולם'. ובכן, בהתחלה חשבתי שהיא סתם אישה תומכת וטיפוסית. הנחתי שהבחור הוא כנראה בסיסט בינוני, אבל החלטתי לזרום איתה בכל זאת, בעיקר כי היא הייתה כל כך חמודה. אז אמרתי לה: 'טוב, אני מוזיקאי ומפיק, והייתי מאוד רוצה לשמוע את הבעל הזה שלך'."

למחרת אחר הצהריים, פגש ג'קו את קולומבי במועדון. "הבחור הזה נכנס למועדון ואומר: 'אני ג'קו, בעלה של טרייסי'. הוא היה יחף. הוא נשא את הבס שלו, וכדורסל היה תחוב מתחת לאחת הזרועות שלו. הסתכלתי עליו ואמרתי: 'אה, אז אתה הבסיסט הטוב ביותר בעולם, נכון? נעים להכיר'. ביקשתי מהצוות הטכני לחבר מגבר בס כדי שנוכל לראות עד כמה הבחור הזה באמת טוב. ציפיתי לגמרי שזה ייגמר בצחוק טוב. אז ג'קו חיבר את הגיטרה-בס שלו והחל לנגן. בעודי יושב ומקשיב, העיניים שלי נפערו לרווחה והשערות על גופי סמרו. לא האמנתי למראה עיניי. הוא לא צחק – הוא היה נגן הבס הגדול ביותר בעולם! שמעתי מאות נגני בס בחיי, אך

אף אחד מהם אפילו לא התקרב לרמת המיומנות שהפגין ג'קו באותו אחר-צהריים. נותרתי המום לחלוטין ממה שעשה עם הבס. הוא אמנם צמח מתוך סגנון הנגינה של ג'יימס ג'מרסון וג'רי ג'מוט, אך הוא חרג הרבה מעבר לגבולות הסגנון שלהם. הוא ביצע על הבס דברים שמעולם לא שמעתי איש עושה לפני כן. הכל היה שם.

הכל היה בידיו ובמוחו. הוא היה באמת תופעה יוצאת דופן".

בעקבות ההצלחה האדירה של להקת דם יזע ודמעות, קיבל קולומבי הצעה לחוזה הפקה מסטיב פופוביץ', ראש מחלקת חברת התקליטים EPIC. "הוא אמר לי, 'כל דבר שתמצא ותרצה להפיק – אנחנו נוציא לאור'. אני בטוח שהוא ציפה שאביא איזו להקת פופ בסגנון BS&T – אבל במקום זאת, מצאתי את ג'קו". למרות ההתלהבות והכנות של קולומבי, ג'קו נותר סקפטי. כבר פנו אליו בעבר יזמים פוטנציאליים שהבטיחו חוזי הקלטות, אך דבר לא יצא מכך. קולומבי לא אמר נואש וחזר לניו יורק, שם החל לחבר את החלקים כדי לארגן חוזה הקלטות עבור התגלית שלו. "התקשרתי לסטיב פופוביץ' ואמרתי לו שאני מוכן להפיק את התקליט הראשון שלי. אמרתי שמצאתי מישהו מיוחד מאד. סיפרתי לו שהבחור הזה הוא נגן ייחודי, כישרון מהפכני. הסברתי שזו לא להקת פופ, אלא שהבחור הוא גאון אמיתי שראוי להזדמנות להיחשף". תגובתו של פופוביץ' הייתה צפויה: "בס?! אתה רוצה להפיק בחור שמנגן בבס?! איזה מין תקליט אפשר לעשות עם נגן בס?" הבכיר ההוא הסכים להקשיב לג'קו.

"הטסנו את ג'קו לניו יורק וערכנו את האודישן בחלק האחורי של מסעדה", נזכר קולומבי. "העמדנו מגבר בס, וג'קו נכנס לנגן בפני פופוביץ' וג'ים טיירל, שהיה מנהל השיווק בחברת התקליטים. נהגתי לנגן בלהקה עם טיירל – שגם הוא היה נגן בס – כך שאתם יכולים לתאר לעצמכם את התגובה שלו כששמע את ג'קו בפעם הראשונה. בשלב מסוים הוא פנה אליי ואמר: 'אלוהים אדירים!' מיותר לציין שהם נתנו לי אור ירוק להפיק את האלבום". ג'קו חתם על חוזה הקלטה ב-15 בספטמבר 1975. חודש לאחר החתימה, ג'קו כבר שהה בניו יורק, באולפן הביתי של קולומבי, והחל להקליט את הקטעים לאלבום הבכורה המהפכני שלו.

וכשהיה חבר בלהקת WEATHER REPORT, הוא הראה לעולם כיצד לוקחים גיטרת בס והופכים אותה לכלי סולו מקורי. הוא מיגנט אליו את הקהל ובהופעות תפקד לרוב כ"חזאי" תזזיתי. את מקומו בלהקה השיג בזכות התרברבות מול מנהיגה וקלידנה, ג'ו זאווינול. ג'קו ניגש אליו והצהיר שהוא נגן הבס הטוב בעולם. זאווינול אהב את החוצפה הישירה הזו וצירף את ג'קו ללהקה, שם ניגן בשלושה תקליטי אולפן ובתקליט הופעה אחד. הוא תרם ללהקה קטעים בלתי נשכחים כמו TEEN TOWN המופלא, שבו גם ניגן בתופים בעצמו והפך אותו להמנון פיוז'ן קצבי, ו-A REMARK YOU MADE המרגש עד דמעות. ומה שהוא ניגן ב-BIRDLAND?! פאק!!!

אבל ג'קו היה אישיות בעייתית; הוא נהג להתייצב על במות בהופעות של אחרים, ללא הזמנה מראש, ולגנוב מהם בכוונה את אור הזרקורים. לא פעם הוא סולק ממועדונים בבושת פנים וגם השחית חדרים בבתי מלון בעת סיבובי הופעות. בשנה האחרונה לחייו הוא נעצר תשע פעמים, בין השאר בעוון גניבת רכב. הלחץ המקצועי שהופעל עליו היה עצום, וזה הוביל אותו להחלקה מהירה לתהום. המוח המבריק שלו טס במאתיים קמ"ש, וכשהעולם לא עמד בקצב, הוא הגיב בפריקת עול מוחלטת שהלכה והחמירה.

ג'קו הפך לבסיסט מבוקש מאוד וניגן גם בארבעה תקליטים של ג'וני מיטשל, שסיפרה: "חיפשתי אז מישהו שירפד את התדרים הנמוכים במוזיקה שלי, שהרגשתי כי הם חסרים. רציתי בס שלא רק יספק את צליל השורש, אלא יטייל מסביב". ג'קו היה בדיוק האיש שהיא הייתה צריכה. הוא לקח חלק באלבומים HEJIRA, DON JUAN'S RECKLESS DAUGHTER, MINGUS ובאלבום ההופעה SHADOWS AND LIGHT. גם תקליטי הסולו שלו הרשימו ביותר בתעוזתם, כמו WORD OF MOUTH המרהיב מ-1981 שבו הנהיג ביג בנד שלמה ברעיונות עיבוד גאוניים, אך הלחץ שהופעל עליו, להמשיך ולספק איכות כה גבוהה, החל לכרסם בו. בשנת 1982 הוא נפל ממרפסת באיטליה. הוא פצע את ידו וכתפו באופן כה חמור עד שנאלץ לעבור ניתוח בו הושתלו לו ברגים. בהמשך, לא פעם נרדם בסנטרל פארק כשהוא מסומם לחלוטין וגיטרות הבס שלו לצידו, אשר נגנבו ממנו. בין הכלים שנגנבו הייתה אותה גיטרת פנדר אגדית שכונתה BASS OF DOOM, אובדן ששבר את ליבו לחלוטין. חברים שניסו לעזור לו נתקלו באיש עקשן מאוד. רק כשניגן על הבמה, כך העידו נגנים שניגנו איתו, הוא נראה כאחד שחזר לעצמו. לצד גאונותו, סבל פסטוריוס מקשיים נפשיים שהתעצמו בגלל תלותו הגוברת בסמים ובאלכוהול. בשנת 1986 הוא בילה זמן רב במחלקה פסיכיאטרית בניו יורק, אליה הגיע בעקבות התמכרותו.

בשנת 1987 חזר לפלורידה והבטיח לחזור לעצמו. במשך כמה שבועות נמנע מאלכוהול, התעמל באופן יומיומי וערך חזרות עם נגנים. הוא גם חתם על חוזה לכתיבת ספר לימוד לבס חשמלי. אבל ההבטחה הזו הסתיימה במפח נפש, וג'קו נעצר על ידי המשטרה מספר פעמים. הוא אובחן כסובל ממאניה-דפרסיה והתחייב להתייצב ביחידה הפסיכיאטרית של בית חולים בניו יורק.

ב-11 בספטמבר 1987, במהלך הופעה של להקת סנטנה, הוא קפץ על הבמה באמצע סולו בס של אלפונסו ג'ונסון. אנשי האבטחה, שלא זיהו את האיש המוזר, רדפו אחריו וסילקו אותו משם באופן ברוטלי. זו הייתה הפעם האחרונה שג'קו נראה על במה. כארבע שעות לאחר מכן הוא שכב עם פניו למדרכה מול מועדון MIDNIGHT BOTTLE. שלולית הדם מסביב לראשו הייתה כה גדולה, שלפי המשטרה היה קשה לדעת היכן בדיוק נפגע. לוק הייבן, שהיה אחראי למצבו, סיפר לשוטרים שיצא מהמועדון כדי למנוע מג'קו להיכנס דרך כניסת החברים. שם, לטענתו, ג'קו נופף מולו באגרופו, החטיא ונפל על הרצפה. רופאים שללו את גרסתו וקבעו כי ג'קו יכול היה לספוג פציעה חמורה שכזו רק אם היה נופל בעוצמה כזאת שבע פעמים. הייבן ריצה ארבעה חודשי מאסר על המקרה ומאז ממשיך לטעון שהנחית על ג'קו מכה אחת בלבד. הבסיסט הותיר אחריו ארבעה ילדים, בגילאי חמש עד שש עשרה, משתי נשים שונות. אשתו השנייה של ג'קו, אינגריד, הגיבה בכאב: "הייבן ריצה בכלא חודש אחד בלבד על כל ילד של ג'קו שנותר יתום מאב".

ג'קו נקבר ב-25 בספטמבר 1987. הגיטריסט פאט מתיני ספד לו בטקס ההלוויה: "הבס החשמלי היה קיים בעולם המוזיקה כ-25 שנה לפני שג'קו הגיע. צלילו של הבס החשמלי היה שונה לחלוטין עד שהוא הגיע ונטל את הכלי לידיו. מעצבן אותי לשמוע נגנים שנשמעים דומים מדי לג'קו. זה פגע בו מאוד שאנשים העתיקו ממנו. סגנון מוזיקלי הוא לא דבר שמקבלים עליו תמלוגים. כי אם זה היה קורה, ג'קו היה האיש העשיר ביותר על פני כדור הארץ". הוא הלך מאיתנו מוקדם מדי, אבל המוזיקה המופלאה והצליל החד-פעמי שלו ימשיכו להדהד לנצח בכל פעם שמישהו בעולם יחזיק גיטרת בס. איזה גאון הג'קו הזה!

לפרטים והזמנת הרצאות המוסיקה של נעם רפפורט: 050-5616459