הדרמה על הבמה של להקת יס

השנה היא 1980 וסיבוב ההופעות של להקת יס לקידום התקליט DRAMA חשף את כל הבעיות הטכניות והאמנותיות שהיא הצליחה איכשהו להסוות באולפן. בין צפון אמריקה לבריטניה, מאוגוסט עד דצמבר 1980: הנה כרוניקה של דרמה ידועה מראש.

אם חברי יס הצליחו באורח פלא להלחין, לעבד, להקליט ולהוציא את האלבום החדש תוך שבועות ספורים, כעת הגיע הזמן להתמודד עם הסוגייה השנייה שריחפה מעל ראשיהם זה זמן רב כחרב דמוקלס של ממש: ההופעות החיות.

אי אפשר היה לעצור את מכונת קידום המכירות: בעשור הקודם לא חלפה שנה מבלי שיס יצאו לסיבובי הופעות ארוכים יותר ויותר באירופה ובאמריקה (המסע האמריקאי הראשון היה בשנת 1971 עם ג'ת'רו טול), וגם לשנת 1980 כבר תוכנן סיבוב הופעות בקנדה ובארצות הברית של לא פחות מ-43 תאריכים, כשההופעה הראשונה נקבעה בטורונטו, במייפל ליף גארדנס, ב-29 באוגוסט.

הבעיות שעמדו בפניהם היו מרובות: ראשית, לוודא שהקלידן ג'ף דאונס והזמר טרבור הורן מסוגלים להופיע על הבמה עם הלהקה; שנית, כיצד לגרום לקהל, שרכש כרטיסים חודשים מראש, לעכל את החדשות שריק ווייקמן וג'ון אנדרסון כבר אינם חלק מהלהקה.

בנושא האחרון טיפל אותו מנהל-שועל ותיק, בריאן ליין, שאימץ את הפתרון הפשוט ביותר: להעביר את הכל בשקט. ליין המליץ למפיקים המקומיים לא לפרסם בשום צורה את השינוי בהרכב, כדי למנוע מהקהל לבקש החזר כספי על הכרטיסים. תרגיל הקסם הצליח, לפחות בשבועות הראשונים של סיבוב ההופעות; אחרי הכל, עוד לא היה אפשר להקליט הופעות עם סמארטפון ולשתף סרטונים ביוטיוב בזמן אמת!

עם זאת, קיימות עדויות רבות של אנשים שבאותה תקופה נדהמו לראות על הבמה שני מוזיקאים חדשים במקום השניים האהובים הוותיקים שלהם. יתרה מכך, היו אלה שתי דמויות שהגיעו מרקע מוזיקלי שונה מאוד מזה של יס.

בהתאם להנחיה של ליין, תחילת ההופעות עצמה נראתה כמו קסם ישן: תחילה נוגנה נעימת הפתיחה התזמורתית הרגילה, לאחר מכן, במהלך הקטע המוקלט מתוך פסקול הסרט "מפגשים מהסוג השלישי" של ג'ון וויליאמס, האולם הוחשך וכמה אורות החלו לחפש בקהל, כאילו חמשת המוזיקאים עמדו לעלות לבמה דרך האולם.

בינתיים, במרכז הבמה המעגלית – שעוצבה על ידי מייק טייט וכבר שימשה בסיבוב ההופעות המצליח של 1978-1979 – ירד מהשמיים מסך קטן ועגול, עטוף באור כחול. לאט לאט המסך התרומם כדי לחשוף את חברי הלהקה, שכבר היו על הבמה, כאילו בקסם.

אבל למרבה הצער, מהבחינה האמנותית גרידא, הדברים לא התנהלו כל כך טוב. מי שהיה סקרן לשמוע איך טרבור הורן יסתדר עם קטעי השירה של ג'ון אנדרסון, נחל אכזבה קשה. המשימה שעמדה בפני טרבור הטוב הייתה לא רק קשה, אלא על גבול הבלתי אפשרי, בהתחשב בגוון הקול הייחודי של הסולן הוותיק. מנקודת מבט זו, הסירוב האבסורדי של סטיב האו וכריס סקווייר לשנות את הסולמות של השירים כדי להקל על משימתו של הורן (ולהכביד על ניגנתם שלהם) התברר כהחלטה הרת אסון, כפי שהודה הסולן עצמו שנים לאחר מכן: "הרעיון לקחת בחור, שלמעשה לא היה זמר, לזרוק אותו על הבמה ולהכריח אותו לשיר במשך 43 הופעות רצופות את השירים של יס בסולם המקורי, היה דבר גרוטסקי. אחרי שלושה או ארבעה ימים הייתי מותש, לא יכולתי אפילו לדבר".

ובכל זאת, רשימת השירים של סיבוב ההופעות הזה לא הייתה גרועה בסך הכל: מלבד האלבום החדש, שבוצע כמעט במלואו, הבחירה שלא לבצע יצירות אפיות כמו CLOSE TO THE EDGE או AWAKEN או RITUAL נועדה לא רק לשמור על מיתרי הקול של טרבור המסכן, אלא כנראה גם נבעה מהרצון לפשט את הדברים עבור דאונס עצמו, שנאלץ ללמוד רק שיר אחד, AND YOU AND I, מתקופת ווייקמן, בעוד שתי הקלאסיקות האחרות ברשימת השירים (YOURS IS NO DISGRACE ו-STARSHIP TROOPER) היו מההפקה המוקדמת של הלהקה, שהייתה נגישה יותר מבחינת הקלידים.

מקום נרחב הוקדש כמובן לקטעי הסולו הקבועים: CLAP של סטיב האו, THE FISH של כריס סקווייר, שבו עוצמת הבס הגיעה לרמות אדירות. בנוסף, היה סולו הקלידים הבלתי נמנע שגרם לדאונס יותר צרות מאשר תועלת: היה קשה לעמוד בהשוואה למישהו כמו ווייקמן, שכבר מתחילת הקריירה שלו עם הסטרובס בנה את המוניטין שלו על קטעי סולו. במהלך הסולו, הקהל החל לצעוק את שמו של הקלידן ההיסטורי, וג'ף הגיב בהנפת אצבע משולשת או בהנאה משילוב בוגדני של קטע מהלהיט של הבאגלס, VIDEO KILLED THE RADIO STAR - מה שעורר עוד יותר כעס בקרב המעריצים, שכמובן ראו בכך פרובוקציה.

דאונס ניסה לשחק אותה גם מבחינת המראה: לאחר ההופעות הראשונות שבהן בחר בלבוש הלבן המקובל, בהמשך סיבוב ההופעות הוא אימץ גישה זוהרת יותר ויותר, עם ז'קטים מטאליים, צבעים צעקניים ושילובים מוזרים, עד שהופיע על הבמה במדי קבוצת הבייסבול המקומית. לעומתו, חברו טרבור בחר בחליפה אדומה ומשקפיים עם מסגרת לבנה גדולה, שגרמו לו להיראות קצת כמו אלטון ג'ון. מבחינת הציוד, מערך הקלידים היה עשיר מאוד ועם מסך מחשב על הבמה, בעוד שלסטיב האו עמדו לרשותו תריסר גיטרות, שעליהן ניגן במהלך ההופעה. אבל ללא ספק, סקווייר היה זה ששימש כמנהיג, כשהוא מתנשא מעל האחרים בתדרים הנמוכים שלו ועוזר להורן מבחינה ווקאלית, עד כדי כך שבנקודות רבות שימש כסולן הראשי.

בסופו של דבר, החלק האמריקאי של סיבוב ההופעות הזה היה הצלחה (לפחות מבחינה כלכלית) והמעריצים האמריקאים עצמם התגלו כסובלניים מאוד. הבעיות האמיתיות החלו כאשר יס חזרו לבריטניה ל-24 ההופעות הבאות, מ-16 בנובמבר עד 18 בדצמבר 1980: הרקעים מפיברגלס שרוג'ר ומרטין דין עיצבו לבמה לא הספיקו כדי להרגיע את הקהל האנגלי התובעני, שלא סלח על שום טעות להורן ולדאונס, העליב אותם קשות וקרא בקול רם לאנדרסון ולווייקמן. גם מבחינת מספר הכרטיסים שנמכרו, בשנתיים האחרונות סבלה הלהקה מירידה ניכרת: היא עברה משש הופעות סולד-אאוט בוומבלי ארנה בלונדון לחמש הופעות במקומות קטנים יותר (תיאטרון ריינבו ואולם האמרסמית'). אחרי הכל, אם הטריק של אי-הודעה למעריצים על חילופי הזמר והקלידן עבד באמריקה, אי אפשר היה לחזור עליו חודשים לאחר מכן ואנשים רבים החליטו להחרים את האירועים. היה ברור שהמצב הפך לבלתי נסבל: יס הגיעו לסוף הדרך.

אבל אם כבר מדברים על סיבוב הופעות בשם DRAMA, מי חווה את הדרמה האמיתית? אולי המעריצים שהלכו לראות הופעות שלא עמדו בציפיות (לפעמים אפילו חשבו שימצאו על הבמה את ההרכב הישן), או אולי הלהקה, שלמרות העזיבות הכבדות, התעקשה להמשיך בפעילות באולפן ובהופעות, ובסופו של דבר נתקלה בקיר. אין ספק שחלק מהדרמה חווה גם טרבור הורן, שזמן קצר לאחר מכן נאלץ, למזלו ולמזלנו, להמציא את עצמו מחדש כמפיק מצליח (אולי מהמוערכים ביותר בשנות ה-80) ולנטוש כמעט לחלוטין את קריירת השירה.

בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוזיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.

רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.

הרצאות מוסיקה שלי ותכני מוסיקה מיוחדים לפלטפורמות שונות - לפרטים והזמנות: 050-5616459