השיר שהפך את דמעות לפחדים לאגדה עולמית נולד בכלל כצד ב' כושל – וזה הסיפור המטורף שמאחוריו

ב-20 בספטמבר בשנת 1982 יצא תקליטון חדש לצמד דמעות לפחדים, עם השיר MAD WORLD. שיר הפופ הגאוני שנכתב בהשראת אנשים אפרוריים בחליפות ונוצר ישירות מתוך טיפול פסיכולוגי בצרחות קדמוניות.

אחחח... המוזיקה של שנות השמונים – התקופה המופלאה והחד-פעמית שבה יכולת להקליט שיר פופ אלקטרוני מקפיץ לרחבות הריקודים, ובו זמנית לשיר על דיכאון קיומי עמוק, בדידות ורצון עז להיעלם, כשכולם מסביב מפזזים באושר עם תסרוקות מנופחות וסינטיסייזרים בוהקים. 

השיר הזה לא היה סתם עוד תקליטון שיצא לחנויות התקליטים; הוא היה נקודת הפריצה ההיסטורית של שני חברי ילדות בני 21 מהעיר באת' שבאנגליה, רולנד אורזבל וקורט סמית', שלקחו את כל הטראומות, הצלקות והחרדות של גיל ההתבגרות – וארזו אותם בתוך פנינת גל חדש נצחית. אפילו שמו של ההרכב עצמו, דמעות לפחדים, נלקח ישירות מספרו של הפסיכותרפיסט הנודע ארתור ג'אנוב, "אסירי הכאב", שגרס כי הדרך היחידה לרפא כאב וטראומה מודחקים מהילדות היא להחליף את הפחדים בדמעות של ממש.   

אבל הדרך ללהיט הענק הזה לא הייתה סוגה בשושנים, אלא רצופה בכישלונות צורבים מול חברת תקליטים שכמעט והראתה להם את הדלת החוצה.

קורט סמית': "עשינו הקלטות הדגמה של כמה שירים והתחלנו לעשות את הסיבובים לעניין חברות תקליטים. רק אחד רצה אותנו: בחור בשם דייב בייטס, שהחתים אותנו לפונוגרם לעסקה של שני תקליטונים בלבד. שניהם נכשלו. אבל התעשייה באותם ימים זה לא כמו עכשיו, שאם שני תקליטונים נופלים, אתה סיימת. דייב שמע את כל שאר השירים שכתבנו ושכנע את חברת התקליטים לתת לנו ליצור אלבום. עשינו את רוב האלבום THE HURTING באולפני אבי רואד. אבל זה לקח לנו שנה, עם הרבה מריבות מול חברת התקליטים על הכסף שלהם שבזבזנו. לאחר שסיימנו, הגענו להקליט את MAD WORLD שהיה שיר מאד מוזר אז. אף אחד לא ציפה שזה יהפוך ללהיט. בחברה סימנו בכלל שיר אחר – PALE SHELTER, כמועמד הבא לתקליטון".

ובכן, שני התקליטונים הראשונים שנכשלו במצעדים ולא הותירו חותם היו SUFFER THE CHILDREN שיצא בסוף 1981, והגרסה המקורית של PALE SHELTER שהופקה על ידי מייק האולט ויצאה בתחילת 1982. כמו כן, עם כל הכבוד לזיכרון של קורט, רוב האלבום THE HURTING הוקלט למעשה באולפני קרסנט בעיר באת' ובאולפני בריטניה רואו בלונדון – ולא באולפני אבי רואד. מובן שבתוך סיר הלחץ, הוויכוחים והעצבים על התקציבים מול חברת התקליטים, קל להבין איך האולפנים התערבבו לו בראש. מי שהציל את המצב והפיק את השיר מחדש היה כריס יוז, לשעבר המתופף של להקת אדם והנמלים, יחד עם רוס קאלום, שהעניקו לשיר הפקה הדוקה, ממגנטת ומודרנית להפליא.

האירוניה הגדולה היא שהשיר הזה, ששינה את גורלם לעד והזניק אותם למקום השלישי במצעד הבריטי, כלל לא תוכנן לצאת בתור השיר המוביל.

רולנד אורזבל: "השיר היה אמור בכלל להיות צד ב' של התקליטון לשיר PALE SHELTER. אבל כשהשמעתי את זה לדייב בייטס, הוא אמר שזה ה-שיר. תודה לאל. לא אהבתי אז במיוחד את השיר הזה. לא יכולתי לשיר את זה. אני עדיין לא יכול לשיר את זה - זה פשוט לא עובד בקול שלי. ניסיתי וניסיתי באולפן, עד שנמאס לי ואמרתי לקורט, 'אתה שר את זה', וזה היה הרבה הרבה יותר טוב. יש לו תהודה רכה לקולו. "זה, לדעתי, הביצוע הווקאלי הטוב ביותר שלו. זה הוקלט בצורה מבריקה, וזה פשוט מדהים".   

איזה מזל שרולנד ידע לשים את האגו בצד ולתת לחברו את המיקרופון! החיבור של קורט לשיר היה מיידי ועמוק ביותר: שניהם היו בנים אמצעיים במשפחות בנות שלושה בנים, שניהם גדלו עם אימהות חד-הוריות ללא אבות נוכחים, ושניהם בעבעו מכעס ובלבול של גיל הנעורים. קורט סיפר שהשיר התאים לו בול בגלל הגוון המלנכולי והאפל של קולו, שהעניק למילים תחושה של פגיעות אמיתית. הקול הרך שלו ריכך את הניכור ויצר ניגוד מושלם לצליל המהודק והקצבי.   

והסיפור על הרגע שבו השיר הזה בכלל נולד בדירה השכורה הוא פשוט קלאסיקה של מוזיקאים צעירים בתחילת הדרך...

סמית': "ההקלטה של זה ארכה זמן מה, אבל הכתיבה לקחה זמן אחר הצהריים אחד. ישבנו בקומה השנייה בדירה שרולנד גר בה, והסתכלנו מלמעלה על אנשים לבושים בחליפות שהולכים לעבודה, חוזרים מהעבודה, חושבים, איזה חיים ארציים האנשים האלו חייבים לחיות. למרות שמאז, השתוקקתי לזה".

רולנד התגורר אז בדירה שכורה מעל מסעדת פיצה בעיר באת', יחד עם חברתו קרוליין – שלימים הפכה לאשתו. בזמן שהוא היה מובטל וישב בבית לפרוט על הגיטרה האקוסטית, קרוליין עבדה בשלוש עבודות שונות במקביל כדי לשלם את החשבונות ולאפשר לו להמשיך ליצור (אישה כלבבו, ללא ספק!). רולנד נהג לעמוד ליד החלון ולבהות בזרם הפקידים והעובדים שרצים במעגלים לעבודה האפרורית שלהם, כשהוא תוהה על האבסורד של המרוץ הזה. הוא אף התבדח פעם שהעיר באת' הייתה כל כך שלווה ובורגנית, שלמעשה הוא היה צריך לקרוא לשיר BOURGEOIS WORLD ולא MAD WORLD.

אורזבל: "זה מה שהניע את השיר. כתבתי את השיר בגיטרה אקוסטית, ואני חושב שאחד השירים שהתנגנו ברדיו בבית היה GIRLS ON FILM, של דוראן דוראן, וחשבתי, איך הגעתי מסאונד הגלאם החגיגי של דוראן דוראן לשיר הממש מופנם הזה? למרות שניסינו להיראות כמו כוכבי פופ, המילים שלנו היו הרבה יותר מלנכוליות, יש שיגידו, מדכאות. השורה "החלומות שבהם אני מת הם הכי טובים שהיו לי אי פעם", זה מגיע מג'אנוב ותיאוריית הפריימל סקרים שלו. אני זוכר שקראתי פעם שהחלומות הכי חזקים שלך – הם חלומות מסכני חיים - הם אלה שמשחררים הכי הרבה מתח. מצאתי את זה בעצמי, כשהייתי בן 18. אין ספק שהיו לי כמה חלומות חיים למדי, ותמיד התעוררתי בהרגשה רעננה למדי".

בראיון שהעניק שנים לאחר מכן הסביר אורזבל שהשיר לא מתיישן לעולם מפני שהוא מתאר תקופה שהוא כינה "גיל המעבר של גיל ההתבגרות" – אותה נקודה מפחידה שבה ההורמונים משתוללים, אתה נפרד מהילדות, מרגיש תלוי על פי תהום בציפורניים ומנסה להיאחז בחיים בכל כוחך. תיאוריית הצעקה הראשונית של ג'אנוב הסבירה שהחלומות הקשים הללו אינם משאלת מוות, אלא הדרך של הנפש לפרוק עומס ומתח מצטברים.   

אז המהפך מבלדת גיטרה אקוסטית עגמומית להמנון סינטיסייזרים התאפשר בזכות מוזיקאי מקומי בשם איאן סטנלי. לצמד הצעיר לא היה גרוש על הנשמה כדי לקנות ציוד אלקטרוני חדיש, אך לסטנלי היה בית גדול ומרווח עם אולפן ביתי שכלל סינטיסייזר ומכונת תופים. הוא הזמין אותם לעבוד אצלו, הצטרף להרכב כקלידן, ושם נוצרה הדגימה האלקטרונית הראשונה ששינתה את הצליל שלהם מקצה לקצה.   

שנית, שימו לב לקריצה המוזיקלית הבאה: אם תאזינו היטב למנגינת הפזמון של MAD WORLD, תגלו דמיון מלודי מדהים לחלק המעבר בלהיט של קאט סטיבנס משנת 1966, MATTHEW AND SON. הדמיון בין שני השירים כה בולט ומשעשע, עד שקאט סטיבנס עצמו נהג לצטט בהופעות חיות את הפזמון של MAD WORLD מתוך השיר שלו!   

שלישית, התעלומה המפורסמת שליוותה את המעריצים במשך כמעט שלושים שנה: מה קורט סמית' ממלמל לעזאזל בסוף השיר, ממש ברגעי הדעיכה של הפזמון האחרון? מאז 1982 מאזינים ניסו לפענח את השורה וטענו שהוא שר ILLOGICAL WORLD, אחרים שמעו ENLARGING YOUR WORLD ויש שנשבעו שמדובר ב-RAUNCHY YOUNG WORLD. רק בשנת 2010 חשף סמית' ברשתות החברתיות את האמת: המילים האמיתיות הן HALARGIAN WORLD. מתברר שהמפיק כריס יוז (או רוס קאלום) המציא באולפן כוכב לכת דמיוני בשם HALARGE כבדיחה פנימית, וקורט החליט לפלוט את השם בטייק השירה כהלצה משועשעת שנשארה במיקס הסופי לתמיד.   

אז הנה השיר שמצליח להרקיד אותך בדיוק ברגע שבו הלב שלך מתכווץ – וזו בדיוק הסיבה שבגללה MAD WORLD נשאר תקליטון מופת נצחי.   

לפרטים והזמנת הרצאות המוסיקה של נעם רפפורט: 050-5616459