זה האיש שלימד את כוכבי הרוק הגדולים איך להתרסק בסטייל – עוד לפני שהרוק'נ'רול בכלל נולד
ב-17 בספטמבר בשנת 1923 נולד אייקון אמריקני שהיה זמר קאנטרי. הוא שר את שירי השברון הגדולים בהיסטוריה, שרף את החיים משני הקצוות והלך לעולמו בגיל 29 בלבד.
שיריו, המוזיקה שלו ואפילו אורח חייו ההרסני של האנק וויליאמס הפכו לחלק בלתי נפרד מהפולקלור של המוזיקה האמריקנית. כן, עד כדי כך. אז בשנות הארבעים ובתחילת שנות החמישים שלט האנק וויליאמס במוזיקת הקאנטרי וברית'ם אנד בלוז, שהחלו את תהליך הפיכתן לרוק'נ'רול. תקשיבו למשל ללהיט הפריצה שלו MOVE IT ON OVER משנת 1947 – זה הרי בול השלד המלודי, המבנה והקצב שעליהם בנה ביל היילי כמה שנים אחר כך את ROCK AROUND THE CLOCK! האנק היה שם קודם, חמוש במבט ממזרי, כשהוא מוכיח שהרוק'נ'רול לא נולד בחלל ריק אלא התחיל כשהקאנטרי התחבק עם הבלוז בבר אפלולי.
הוא שר בלדות עגמומיות בקול מאנפף וליווה את עצמו בגיטרה, שבה החל לנגן בגיל שש. היה לו כישרון לקחת שלושה או ארבעה אקורדים ולטוות מעליהם מלודיה ייחודית. זה הכישרון המופלא של הגאונים האמיתיים: פשטות גאונית. לחבר שלושה אקורדים בסיסיים לשיר שפשוט מפרק לך את הצורה, בלי שום פוזות מנופחות ועם טונות של רגש חשוף עד העצם.
הוא נולד באלבמה בשם חירם קינג וויליאמס (שמו המקורי נבחר בהשראת המלך הפיניקי חירם מצור, אם כי בתעודת הלידה שובש האיות, ובהמשך הוא אימץ את השם האנק שנשמע לו קליט וידידותי בהרבה). אביו היה חקלאי שכיר שמשכורתו הייתה זעומה , ונאלץ להתאשפז במשך שנים ארוכות בבית חולים צבאי בעקבות נכות ממלחמת העולם הראשונה, מה שהותיר את האנק לגדול כמעט ללא אב ולפתח תחושת בדידות קיומית עמוקה שליוותה אותו עד יומו האחרון. אמו הייתה נגנית העוגב בכנסייה המקומית, ומשם הוא ספג את השפעותיו המוזיקליות הראשונות.
העוני דחק את וויליאמס לרחוב, שם נאלץ לצחצח נעליים, למכור בוטנים ולחלק עיתונים. זמר רחוב בשם טיטוט הוא שלימד אותו לנגן בגיטרה. טיטוט, ששמו האמיתי היה רופוס פיין, היה נגן בלוז רחוב שחור. האנק הילד שילם לו בארוחות חמות שאמו בישלה או במטבעות שחסך מצחצוח נעליים, ובתמורה טיטוט לימד אותו אקורדים, מעברי בלוז וסודות פריטה שאי אפשר לקנות בשום בית ספר. כל החינוך המוזיקלי שקיבל הגיע מטיטוט. והמפגש המוקדם הזה בין מסורת הבלוז השחורה לשירה הכפרית הלבנה היה בדיוק הניצוץ שהוליד את הצליל המהפכני שלו.
בגיל 12 זכה בתחרות כישרונות בעיירה מונטגומרי עם השיר WPA BLUES, ובגיל 14 הקים את להקתו הראשונה , שנקראה THE DRIFTING COWBOYS. מי שניהלה את הלהקה ביד רמה הייתה לא אחרת מאשר אמו הדומיננטית, שתפקדה כנהגת, כמנהלת כספים וכשומרת הראש הקשוחה של הנערים. באותה תקופה הוא החל לכנות את עצמו "הקאובוי המזמר", אף על פי שמיעט לשיר שירי בוקרים. לא היה לו קל להתקדם בתחום, והוא החליט לפרוש מהמוזיקה לטובת עבודה בנמל במספנות של מפרץ מקסיקו בימי מלחמת העולם השנייה, כיוון שבעיות הגב הקשות שלו מנעו ממנו להתגייס לצבא.
ב-1944 הוא חזר למונטגומרי ושב לעסוק במוזיקה. הוא נישא לאודרי מיי שפארד בתחנת דלק מקומית, והקשר הסוער, הקנאי ורווי המריבות ביניהם הפך לדלק שבער בשירי השברון הגדולים ביותר שלו. לאחר כמה ניסיונות כושלים, הגיעה ההצלחה הגדולה עם השיר LOVESICK BLUES, שהיה במקור לחן תיאטרלי נושן משנות העשרים, אך בביצועו של האנק קיבל חיים חדשים עם יודל מסחרר ושירה שטרם נשמעה כמוה. זה יצא ב-1949 והוא הפך לכוכב שהופיע במקומות יוקרתיים. ביוני 1949 הוא ערך את הופעת הבכורה ההיסטורית שלו בהיכל הקודש של הקאנטרי, ה-GRAND OLE OPRY בנאשוויל, ושם קרה משהו חסר תקדים בתולדות המופע: הקהל באולם יצא מגדרו ודרש לא פחות משישה הדרנים רצופים! וויליאמס, שידע עוני רב בילדותו, הפך לעשיר ומפורסם.
האנק גם ברא לעצמו אלטר-אגו מסתורי בשם LUKE THE DRIFTER. תחת השם הזה הוא הקליט 14 שירים שכללו דקלומים פילוסופיים קודרים. חברת התקליטים חששה שהשירים הכבדים הללו יבריחו את המעריצים שבאו לרקוד במועדונים הרועשים, ולכן שמרה על זהותו של LUKE THE DRIFTER כסוד גלוי כדי לא לפגוע במותג המסחרי של האנק.
השירים המשיכו לזרום ממנו בקצב מסחרר. הלהיט המפורסם COLD, COLD HEART מ-1951 נולד מתוך כאב אישי צורב: אשתו אודרי שכבה בבית חולים בעקבות הפלה, וכאשר ניסה להתקרב אליה היא דחתה אותו בקרירות מופגנת, מה שגרם לו לומר בצער שיש לה לב קפוא כקרח. כשהזמר טוני בנט הקליט גרסת פופ לשיר והגיע איתה למקום הראשון, האנק הרים אליו טלפון בחוש ההומור העוקצני שלו ושאל: "טוני, למה הקלטת את השיר שלי והרסת אותו?!" – אף על פי שבפועל התמוגג מנחת למראה צ'ק התמלוגים השמן שנחת בחשבונו. ויש גם את HEY, GOOD LOOKIN המקפיץ, שלפי הסיפורים נכתב תוך עשרים דקות בלבד במהלך טיסה משותפת עם מוזיקאים חברים!
אך כעת, כשכבר לא היה צריך להוכיח את עצמו, התרופפה משמעתו העצמית. כאב גב שממנו סבל הוביל אותו לנטילת משככי כאבים, ואלה החמירו את מצבו. האמת הרפואית שמאחורי הייסורים הללו הייתה עמוקה בהרבה: האנק סבל ממום מולד בעמוד השדרה הקרוי ספינה ביפידה אוקולטה. הנפילה הקשה מסוס ברודיאו פשוט מוטטה לחלוטין את גבו הרעוע, וניתוח כושל שעבר ב-1951 רק החמיר את מצבו. כדי להתמודד עם כאבי התופת הבלתי נסבלים בדרכים, הוא החל לערבב כמויות אדירות של אלכוהול עם משככי כאבים חזקים וממכרים. אמרגני הופעות רבים נכוו ממנו וסירבו להמשיך לעבוד איתו. אשתו לא יכלה לשאת זאת עוד והתגרשה ממנו. הוא מיהר להתחתן עם אישה אחרת , בילי ג'ין ג'ונס הצעירה, בחתונה שהפכה לקרקס תקשורתי באוקטובר 1952: השניים מכרו כרטיסים בתשלום לאלפי מעריצים שבאו לחזות בטקסי הנישואין שלהם שנערכו על הבמה!
ממש באותם ימים נולד השיר YOUR CHEATIN' HEART. האנק נסע במכונית עם ארוסתו הטרייה בילי ג'ין לבקר את הוריה, ותוך כדי נסיעה פתח במונולוג מריר על גרושתו אודרי ואמר שיש לה לב בוגדני. ברגע של השראה הוא קרא לעברה: "היי, מזה ייצא שיר מצוין! תוציאי מהר פנקס ועט", והכתיב לה את כל מילות השיר תוך דקות ספורות. השיר הוקלט בספטמבר 1952 בסשן האחרון של האנק באולפן. פתיח גיטרת הסלייד המייבב של דון הלמס נוגן בטייק ראשון ויחיד – שהיה גם הרגע האחרון שבו ראה הנגן את האנק בין החיים. שתייתו המרובה ופלירטוטיו התכופים פגעו קשות ביחסיו עם הממסד המוזיקלי, ולוח הופעותיו הידלדל בהתאם , עד שבקיץ 1952 סולק בבושת פנים מה-GRAND OLE OPRY עקב שכרות כרונית והיעדרויות מהופעות, ומצא את עצמו מופיע במועדונים קטנים ומפוקפקים ברחבי טקסס ולואיזיאנה.
ביום האחרון של שנת 1952 נקבעה לוויליאמס הופעה במערב וירג'יניה. ההופעה הראשונה נועדה להתקיים בערב השנה האזרחית החדשה בעיר צ'רלסטון, אך מזג האוויר היה מקפיא וכל הטיסות מטנסי בוטלו. אך הזמר הנחוש לא רצה להחמיץ את אחת ההזדמנויות הבודדות שנותרו לו, ושכר נהג אישי, צ'ארלס קאר, סטודנט בן 19 מקולג' באובורן, כדי שיסיע אותו להופעה ברכב קאדילק מפואר משנת 1952 בצבע תכלת. כשהתברר שסופת השלגים מנעה מהם להגיע בזמן להופעה בצ'רלסטון, הם המשיכו בנסיעה המפרכת דרך הלילה המושלג לעבר היעד הבא – מופע מיוחד שנקבע לצהרי יום המחרת, 1 בינואר 1953, בעיר קנטון שבאוהיו.
בדרך ניסה וויליאמס להרגיע את עצמו באמצעות אלכוהול, כדורים ממרשם שגוי ואף מורפיום , שאותם רקח וסיפק לו אדם בשם הוראס "טובי" מרשל – זייפן שהציג את עצמו כרופא מוסמך והתמנה למטפלו האישי. במהלך הנסיעה עצר אותם שוטר בגין מהירות מופרזת. השוטר הציץ למכונית ונתקל בפניו של ויליאמס, שכפי שהעיד מאוחר יותר, "נראה קרוב יותר לעולם המתים".
עדותו של השוטר התבררה כמדויקת, שכן למחרת בבוקר נמצא ויליאמס, בן 29, מת במושב האחורי של אותה קאדילק כתוצאה מאי-ספיקת לב. זה התגלה בשעות הבוקר המוקדמות של 1 בינואר 1953, כאשר הנהג עצר לתדלק בעיירה אוק היל במערב וירג'יניה, פנה לסדר את השמיכה מעל הנוסע המפורסם וגילה בבעתה שגופו קר וחסר רוח חיים. הקהל שהגיע להופעתו באותו ערב סבר תחילה שהכרוז מתבדח כשהודיע על מותו. הם חשבו שמדובר בעוד תירוץ טיפוסי של הזמר שנודע כשתיין שנוטה להבריז, ופרצו בצחוק. רק כאשר המוזיקאים עלו לבמה בוכים ושרו בדמעות את המנונו של האנק I SAW THE LIGHT כשכל האולם מצטרף אליהם, הכתה בהם ההכרה המזעזעת. שלושה ימים לאחר מכן הוא נקבר, וקהל רב התאסף כדי לחלוק לו כבוד אחרון – כ-25 אלף איש נהרו לחלוק לו כבוד אחרון במונטגומרי, באחת מלוויות הענק הגדולות ביותר שידע הדרום מעודו.
בעיתון ה-NEW YORK TIMES נכתב: "מלך ההילביליז (כינוי לתושבי אזורי הספר ההרריים של ארצות הברית) מת ברכבו בדרכו מנוקסוויל להופעה באוהיו. ויליאמס, שעבד בעברו כמצחצח נעליים וחיבר את הלהיט JAMBALAYA, הובא לבית החולים על ידי נהגו, אשר הבחין כי הוא אינו מתעורר במושב האחורי של הרכב". לגבי אותו להיט JAMBALAYA, או בשמו המלא JAMBALAYA (ON THE BAYOU), האנק ביסס אותו על לחן עממי מקומי מלואיזיאנה. הוא אימץ שם מבטא קייג'וני משעשע ושר על מאכלים מקומיים כמו מרק גמבו ופשטידת סרטנים. השיר הזה הפך לקלאסיקת ענק עולמית וזכה לאינספור ביצועים, החל מפאטס דומינו וג'ון פוגרטי ועד להרכב הפופ המפורסם הקרפנטרס (שאצלם קארן קרפנטר שרה את השיר בדיקציה מוקפדת ונטולת כל זכר למבטא דרומי).
התקליטון האחרון שיצא לוויליאמס בחייו היה בנובמבר 1952, עם השיר בעל השם המצמרר I'LL NEVER GET OUT OF THIS WORLD ALIVE, שנכתב יחד עם שותפו ומפיקו פרד רוז. מיד לאחר מותו גבר הביקוש לתקליטוניו. האנק ויליאמס אולי נשרף מהר מדי וכבה בטרם עת, אבל הרוח הפרועה, השירים המופלאים והלב הפצוע שלו נחרתו לנצח בפנתיאון של המוזיקה העולמית.
לפרטים והזמנת הרצאות המוסיקה של נעם רפפורט: 050-5616459
