כשהנסיך פגש את הנסיכה: הדרמה מאחורי הדואט של מרווין ודיאנה

ב-26 באוקטובר בשנת 1973 יצא תקליט דואטים של שני זמרים סופרסטארים בחברת מוטאון - מרווין גאי ודיאנה רוס. מסתבר שהתקליט לא נוצר באהבה גדולה. מה קרה שם?

פייר? אני נמס כבר מהשיר הראשון. איזו הפקה! התופים, הבס, כלי המיתר, הפסנתר האקוסטי, צלילי הפסנתר החשמלי - ומה זה שם? כן, זה גם סיטאר חשמלי עם הטטואנג טוואנג הזה שלו. ומעל הכל אלו הקולות המהממים האלו. הקולות שאלוהים ברא. כך בא השיר הפותח YOU ARE EVERYTHING, כשפתאום שומעים גם חלילים ברקע. איזה תיזמור! אלהים! אם ככה נפתח התקליט, זה חייב להיות נוק אאוט - נכון? אבל...

ובכן, באותם שבועות ממש של סוף אוקטובר 1973, חברת MOTOWN רעדה מפעילות קדחתנית: סטיבי וונדר החלים בנס מתאונת דרכים קשה מאד שקרתה חודשיים קודם לכן בזמן שאלבומו INNERVISIONS כבש את העולם, חמישיית הג'קסונים שחררה את אלבומה GET IT TOGETHER, ומרווין גאי עצמו ריחף על ענני התהילה של אלבום המופת שלו LET'S GET IT ON שיצא באוגוסט של אותה שנה. 

בין כל אלו יצא יצא תקליט דואטים של שני זמרים סופרסטארים בחברת מוטאון - מרווין גאי ודיאנה רוס. על פניו, הכל היה מוכן לעוד רגע מוזיקלי מנצח בהיסטוריה המפוארת של חברת התקליטים השחורה הגדולה בעולם. בימים ההם, כשחברת התקליטים MOTOWN שלטה בעולם ביד רמה, כל מה שנגע בו הבוס הגדול, ברי גורדי, הפך לזהב. אז ב-26 באוקטובר 1973, החברה שחררה את מה שהיה אמור להיות מפגש הפסגה האולטימטיבי: תקליט דואטים חדש שמפגיש בין שני היהלומים הגדולים ביותר בכתר של דטרויט, מרווין גאי ודיאנה רוס. התקליט, שנקרא בפשטות DIANA & MARVIN, נראה על העטיפה כמו חלום רומנטי שהתגשם – שני הכוכבים צולמו בתאורה רכה, עטורי תסרוקות אפרו מרשימות, ונראו קרובים ואינטימיים מתמיד. אבל מתחת לברק הנוצץ של הפקת הסול המלוטשת, רחשה מערבולת של אגו, קנאה, כעס וטינות אישיות. תודו שזה הופך את העסק למעניין יותר...

הזיכרון הכואב והתנאים של הנסיך

מרווין גאי, שהיה אז בשיא כוחו האמנותי והמסחרי, כלל לא רצה את הפרויקט הזה. הוא בדיוק שחרר את תקליט המופת שלו LET'S GET IT ON, יצירה חושנית מהפנטת שהפכה אותו לכוכב-על בתנאים שלו. "בהתחלה סירבתי בכל תוקף", שחזר מרווין לימים, "אחרי טמי הבטחתי לעצמי שלא יהיו יותר שום דואטים בחיי. אבל הרעיון בכל זאת סקרן אותי". הזיכרון מדואטי העבר הכאיב לו מדי. שותפתו הקודמת, הזמרת טמי טרל, שאיתה הקליט להיטי ענק, התמוטטה על הבמה בזרועותיו ב-1967 ומתה באופן טרגי מגידול במוחה ב-1970. גאי נשבע שלעולם לא יקליט עוד דואטים. הטראומה ממותה של טרל בגיל 24 בלבד ריסקה את נשמתו וגרמה לו להסתגר. בעבר הוא כבר יצר קסמים עם זמרות נהדרות כמו מרי ולס וקים ווסטון, שיתופי פעולה שזרמו בטבעיות מופלאה, אך אחרי הטרגדיה של טמי הוא הרגיש שפורמט הדואטים הרומנטי התמים פשוט מוצה ונחתם לעד.

אבל ברי גורדי ידע ללחוץ על הכפתורים הנכונים. הרעיון הצליח לסקרן את גאי, בעיקר בגלל הסיטואציה המורכבת של הגברת הראשונה של MOTOWN, דיאנה רוס. רוס אמנם הפכה לכוכבת קולנוע ענקית עם הסרט LADY SINGS THE BLUES, תפקיד שזיכה אותה במועמדות לאוסקר. מרווין עצמו העריך מאוד את שירתה: "דיאנה רוס היא זמרת מצוינת", הוא החמיא לה, "כל מה שצריך זה להקשיב לביצועים שלה לשירי בילי הולידיי. זה פשוט מופלא". 

הסרט הכניס הון עבור גורדי, אבל היו לכך השלכות. ראשית, קריירת ההקלטות שלה החלה לסבול. שנית, היא הפסידה את הפסלון המוזהב לטובת לייזה מינלי וההופעה שלה בסרט CABARET. בענף נפוצו שמועות שגורדי ניסה "לקנות" לה את המועמדות בכך שהציף את המגזינים בפרסומות יקרות, ושהקמפיין האגרסיבי הזה פעל בסופו של דבר נגדו.

גורדי ראה בתקליט החדש הזדמנות כפולה: להזניק מחדש את הקריירה המוזיקלית של רוס, ובו זמנית לרתום את ההצלחה האדירה של גאי. "אחרי ההצלחה העצומה של WHAT'S GOING ON, ברי ראה בזה הזדמנות פז עבורי לעזור לדיאנה", סיפר גאי על מאחורי הקלעים הפוליטיים. "הנסיך היה בעמדה קצת יותר חזקה מהנסיכה". מרווין גאי, אותו נסיך חד כתער, הציב דרישות: הוא רצה חצי מתמלוגי ההפקה ודרש ששמו יופיע לפני שמה של רוס על העטיפה. "אמרתי לו שאעשה את זה, אבל רק אם אקבל חצי מתמלוגי ההפקה והבטחה שהשם שלי יופיע מעל שמה. הפסדתי בשני הסעיפים, אבל הסכמתי לקונספט בכל זאת. ראיתי איך זה יכול לעזור גם לי".

זה היה צעד אופייני אך פרדוקסלי מאוד עבור מרווין: אחרי שנלחם בשיניים מול גורדי כדי לזכות בחופש אמנותי מוחלט באלבום WHAT'S GOING ON, הוא הפגין גישה מחושבת וקרייריסטית, והסכים לחזור למודל פס-הייצור של שנות השישים. זו הייתה חזרה לדרך הישנה והמוכרת של MOTOWN לעשות עסקים. גורדי, כמפיק בפועל, בחר את השירים, המפיק הקבוע האל דייויס עשה את רוב העבודה המוזיקלית, וגאי פשוט נדרש להיכנס לאולפן ולשיר. ממש כמו פעם.

ברי גורדי אמר: 'טוב, בואו לפחות נעשה תקליט שאנחנו יודעים שימכור. פשוט תעשו כמה גרסאות כיסוי, אל תחשבו על זה יותר מדי, אל תדאגו. תקליטו את PLEDGING MY LOVE, את DON'T KNOCK MY LOVE, את YOU ARE EVERYTHING. אנחנו מכירים את המנגינות האלה, פשוט תקתקו את זה'. וזה מה שמרווין עשה עם דיאנה. רוב ההקלטות נעשו עוד לפני יציאת LET'S GET IT ON, למרות שהתקליט יצא מאוחר יותר.

השירים הללו בתקליט היו בחירות מובהקות של להיטים בדוקים: השיר YOU ARE EVERYTHING היה במקור להיט ענק של להקת הסטיילסטיקס משנת 1971, פרי עטם של תום בל ולינדה קריד. השיר DON'T KNOCK MY LOVE היה להיט קצבי של וילסון פיקט מאותה שנה. השיר PLEDGING MY LOVE נכתב עוד בשנות החמישים והוקלט במקור על ידי ג'וני אייס ב-1954. גורדי הימר על נוסחאות מנצחות, אבל האולפן עצמו בער מסיבות אחרות לגמרי.

עשן ג'וינטים, תפוחים ירוקים והקלטות בנפרד

אז אם מישהו ציפה לקסם באולפן, הוא התבדה במהירות. ארט סטיוארט, טכנאי קול שעבד על הקלטות התקליט, תיאר שהמתח היה קיצוני. הכימיה בין שני הכוכבים הייתה פשוט לא קיימת. סטיוארט סיפר על סגנונות העבודה המנוגדים לחלוטין: מרווין גאי היה נודד פנימה בנחת, לוגם יין, מעשן ג'וינט ומוכן לשיר באווירה משוחררת. דיאנה רוס, לעומת זאת, הייתה רשמית, מחושבת ועניינית. היא פשוט לא יכלה לעמוד בקצב הנינוח והמעושן שלו.

אם לא די בכך, דיאנה רוס סבלה מבחילות בוקר קשות עקב הריונה המתקדם (היא עמדה ללדת את בתה טרייסי אליס רוס). עשן המריחואנה הסמיך שמרווין פיזר באולפן עשה לה שחור בעיניים. היא הייתה מגיעה לאולפן מצוידת בתפוחים ירוקים בניסיון להקל על הבחילות, והתלוננה בזעם בפני גורדי על העשן. אבל גאי סירב לוותר: אצלו אין שירה בלי ג'וינט, בלי יין ובלי להתפרקד על ספה באולפן. "בלי עשן – אין שירה", הוא פסק.

הפער היה כה גדול, עד שהם נאלצו לנקוט בצעד הדרסטי ביותר עבור תקליט דואטים: הם הקליטו את החלקים שלהם בנפרד. כן, קראתם נכון. שני הקולות שנועדו להישזר זה בזה, הוקלטו בימים שונים, כשהאחד כלל לא נוכח בחדר כשהשני שר. זו הייתה עבודת "גזור והדבק" מתוחכמת של הטכנאים. דיאנה הגיעה ביום כדי לעבוד ביעילות ובדיוק, בעוד מרווין הגיע בלילות, שכב על הספה באולפן והקליט את שורותיו מעל קולה של רוס תוך אלתורים קוליים מופלאים.

בראיון שהעניקה רוס למגזין רולינג סטון בסוף שנת 1973, היא ניסתה לעדן את התמונה, אך רמזה על הכאוס: "אהבתי את מרווין במשך שנים ורציתי להקליט איתו. עשינו מספר עצום של שירים יחד במהלך השנה וחצי האחרונות, כל כך הרבה שירים שבכלל לא ידעתי איזה מהם הוא הסינגל". ומרווין? הוא הרגיע את בת זוגו הצעירה דאז, ג'ניס האנטר, שלא תחשוש מרומן בינו לבין דיאנה רוס, באומרו בעוקצנות: "היא פשוט רזה מדי לטעמי".

פחד, כסף ומשולש אהבה בלתי אפשרי

אבל המתח לא היה רק מקצועי. מרווין גאי סיפק מאוחר יותר הצצה נדירה לדרמה האמיתית שהתחוללה מאחורי הקלעים, והיא הייתה סבוכה בהרבה. הוא הודה שדיאנה רוס היא זמרת מעולה, אבל טען ש"במהלך העבודה על האלבום הזה, היא ישבה על קוצים ומחטים. כמה שנים קודם לכן היא הלכה והתחתנה עם גבר לבן. זה הטריף את ברי גורדי. עכשיו היא כבר הייתה בהריון מתקדם מאוד עם הילד השני שלה, והנישואים שלה נראו רעועים". מסתבר שכמה שנים קודם לכן, רוס התחתנה עם גבר לבן, איש יחסי הציבור רוברט אליס סילברסטיין. הנישואים הללו, לפי גאי, שיגעו את ברי גורדי, שהיה מאוהב בה עד כלות במשך שנים (ולפי שמועות עקשניות, שאומתו לימים, היה גם אבי בתה הבכורה, רונדה). בזמן ההקלטות, רוס כבר הייתה בהריון מתקדם עם בתה השנייה, ונישואיה נראו רעועים.

מבחינה מקצועית, רוס וגורדי עדיין היו צמד בלתי נפרד, אבל גאי טען שזה היה מאותן סיבות שהוא עצמו נשאר תלוי באשתו דאז, אנה – אחותו הגדולה של ברי גורדי. הסיבות, לדבריו, היו "פחד וכסף". גאי: "אז הייתי שם, תקוע בדיוק באמצע כל העסק הזה שבין דיאנה לברי". 

שני ילדים מפונקים והאגו שלא נרגע

במבט לאחור, גאי היה ביקורתי גם כלפי עצמו. הוא הרגיש שמבחינה מוזיקלית, הוא שר יתר על המידה במקום פשוט להחמיא לקולה. "מבחינה מוזיקלית, אולי הייתי אדיש ומזלזל מדי. הייתי צריך לעשות הכל בעולם כדי שדיאנה תרגיש בנוח. אחרי הכל, היא עשתה סרטים, הקליטה שניים או שלושה אלבומים בשנה, כיכבה בספיישלים טלוויזיוניים משלה ועמדה ללדת תינוק. יכולתי לגלות קצת יותר הבנה. אבל אני חושש שהלכתי לכיוון השני. קשה לי להתמודד עם פרימדונות אחרות. היינו כמו שני ילדים מפונקים שצורחים לקבל את אותה עוגיה".

בראיון שהעניק במחצית הראשונה של 1973 לפול ברנשטיין ובוב אייזנר ממגזין CRAWDADDY בבר בלוס אנג'לס, חשף גאי את כמיהתו למשחק לצד רוס: "אני חושב שזה הולך להיות אלבום טוב – מוזיקת דואטים של MOTOWN. נראה לי שהם יעשו קמפיין קידום מכירות ענק. אולי אפילו ישכנעו אותי לעלות ולבצע איתה דואט באחת ההופעות שלה, הייתי שמח לזה. אני חושב שאני יכול לשחק. היה נחמד לעשות איתה סרט אהבה. הייתי מוכן לעשות איתה הכל, למען האמת. יכולתי להיות שחקן טוב אם רק הייתי מצליח להיפטר מכל התחושות האלה שאני לא אמיתי עם עצמי". אלא שבמציאות, גאי היה מרוחק ומתריס.

עשור שלם לאחר מכן, גאי עדיין היה משוכנע שלמרות הכל שררה ביניהם אהבה. ברגע של אגו בלתי מרוסן אמר: "למרות הכל, היא אוהבת אותי. תקשיב לשיר LOVE TWINS מתוך האלבום. היא ממש אומרת שם את המילים: 'אני אוהבת אותך, מרווין'. נו, זו הוכחה, לא?".

האמת על המצעדים: כישלון באמריקה, תהילה בבריטניה

בארצות הברית, האלבום DIANA & MARVIN נחשב לאכזבה מסחרית וביקורתית ביחס לציפיות העצומות. הוא הגיע רק למקום ה-26 במצעד הפופ האמריקאי ולא זכה שם במעמד של אלבום זהב. הלהיט הגדול מתוכו בארצות הברית, YOU'RE A SPECIAL PART OF ME, מעולם לא הצליח להיכנס לעשרת הגדולים במצעד הפופ הכללי (הוא נעצר במקום ה-12, אם כי הגיע למקום הרביעי במצעד ה-R&B).

ההצלחה הגדולה והזהב הגיעו דווקא מעבר לים: בבריטניה התקליט הפך ללהיט ענק, הגיע למקום השישי במצעד האלבומים הבריטי, הוסמך לתקליט זהב והניב שלושה להיטים: YOU ARE EVERYTHING (שזינק למקום החמישי בבריטניה), STOP, LOOK, LISTEN (TO YOUR HEART) שהגיע למקום התשיעי, ו-YOU'RE A SPECIAL PART OF ME.

המבקרים חשו מיד שמרווין שר "נגד" דיאנה ולא "איתה", ללא כל הכימיה הרומנטית השופעת שהייתה לו בעבר עם טמי טרל. השירים לא היו מאתגרים עבורו, אף שסיפקו רגעי שיא ווקאליים, בייחוד הביצוע המרגש שלו בפזמון הראשון של PLEDGING MY LOVE והשיר MY MISTAKE (WAS TO LOVE YOU), שזיכה אותם במועמדות לפרס גראמי. ימי הדואטים של גאי תמו והוא סיכם זאת בבדיחות מרירה: "זה בהחלט לא היה דואט שנוצר בגן עדן".