top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-28 בדצמבר בעולם הרוק


כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות אייקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק בז'אנרים במוסיקה שאספתי עבורכם ממקורות שונים שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות העשרה מעניינות ופודקאסטים מומלצים.


אז מה קרה ב-28 בדצמבר (28.12) בעולם של רוק קלאסי?


חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט


הציטוט היומי: "בתקופת התקליטים ONE OF THESE NIGHTS ו-HOTEL CALIFORNIA, חייתי בבית של אירווינג אזוף בקניון בנדיקט. הייתי בחדר שינה פינתי בקומה העליונה בביתו של אירווינג. זה היה לפני שאירווינג היה נשוי וזה היה בתקופה הזו שניהלתי את הרומן הקצר שלי עם סטיבי ניקס. אני זוכר שהאיגלס היו בסיבוב הופעות וכך גם פליטווד מאק. אלו היו הימים המופלאים. פעם שכרתי מטוס פרטי והטסתי אותה למקום שבו הייתי, ובמשך שבועות חטפתי הרבה חרא על זה מהלהקה. אם היו לה כמה ימי חופש, היא הייתה איתנו ואז הייתי מטיס אותה בחזרה בזמן למקום שבו פליטווד מאק אמורה להופיע. הרומן עם סטיבי החזיק מעמד במשך שנה בערך, ואנחנו נשארנו חברים טובים גם היום...היי, מטוסים פרטיים היו הרבה יותר זולים אז, וכשאני מדבר על מטוס אחד עבור סטיבי, דבר כזה לא קרה כל שבוע. פעם בכמה זמן שהיינו עושים משהו לגמרי מוגזם כזה, וזו הייתה פשוט הדרך שלנו להתמודד עם האבסורד של להרוויח כל כך הרבה כסף ולהיות כל כך מפורסם בגיל כל כך צעיר. היינו צריכים לעשות דברים אבסורדיים לפעמים רק כדי להיות מסוגלים לשים את הכל בפרספקטיבה. היינו צוחקים על זה כי ידענו שיום אחד זה ייגמר... ככל שהפכנו ליותר ויותר מצליחים - האיגלס, ג'קסון בראון, ג'יי די סאות'ר, לינדה רונסטאדט - נראה היה שזה הרחיק את כולנו אחד מהשני. ההצלחה הפרידה את כולנו. בליבנו עדיין היינו חברים טובים ובני זוג וכל זה, אבל הימים הטובים נעלמו" (דון הנלי, מלהקת איגלס)


ב-28 בדצמבר בשנת 1970 פרסם עיתון מלודי מייקר גם ציטוטים נבחרים שנאמרו בו על ידי אמנים במהלך אותה שנה. בואו לגלות מהם...



לאונרד כהן (ספטמבר 1970): "הדבר הגדול ביותר שיכול להיות זה להופיע מול 50,000 אנשים בגיל העמידה. אלוהים, זה יהיה נהדר".


אריק קלפטון (יוני 1970): "אני כל הזמן מודה לאל שאני נמצא על פני האדמה ויכול לנגן ולבדר כך אנשים".


ג'ינג'ר בייקר (מאי 1970): "אני לא באמת מוזיקאי. אני שחקן. אני משחק כשאני מנגן בתופים ואיכשהו אני יוצא מזה".


ג'ון קיי (מלהקת STEPPENWOLF) (יולי 1970): "יש סכנה עם הגעת מוזיקאים שיהפכו לדוברים מבלי שיהיה להם מה להגיד".


פרנק זאפה (יולי 1970): "קפטיין ביפהארט התחתן ואישיותו השתנתה. הוא עדיין שר אך הוא לא התקשר אליי שנעשה משהו ביחד. אני מניח שהוא לא אוהב אותי יותר".


ג'ק ברוס (יוני 1970): "מיילס דייויס רוצה היום להיות כוכב פופ. הוא יודע שכך ישיג חשיפה גדולה יותר ואנשים מגניבים יותר".


אלן בלייקלי (מהטרמלוס) (אוקטובר 1970): "הגענו אל מאחורי הקלעים באחת ההופעות שלנו והתפוצצנו מצחוק על הקהל. תמיד חשבנו שהאנשים האלו משוגעים בשביל להשתגע עלינו. נו טוב, לא היינו רציניים בענייני המוזיקה. כל מה שרצינו זה לעשות כסף".


רוג'ר ווטרס (מפינק פלויד) (דצמבר 1970): "אני משועמם מרוב החומר שעשינו עד כה. אני משועמם מרוב החומר שאנו מבצעים על הבמה. זו עבודה - עבודה עם שכר יפה".


מאדי ווטרס (דצמבר 1970): "יש דבר שממש מעצבן אותי. כשבאים כמה חבר'ה צעירים לבנים ששרים את שיריי ושירים של אחרים, והדבר הבא שאני קולט הוא שהם אחת הלהקות הגדולות ביותר ומרוויחים כסף בהתאם".


מוריס גיב (מהבי ג'יס) על אחיו, בארי (מאי 1970): "נראה לי שיש לו חוסר אמון בסיסי בי. אני ממש לא מבין מדוע. הוא מאמין לכל מה שהוא קורא בעיתונים בעוד שאני אקרא את העיתונים ואתייחס לזה כזבל".


טום ג'ונס (אוקטובר 1970): "נראה לי ששברתי כל שיא, מבחינת השירה שלי. אני לא מעוניין להתחיל עכשיו מההתחלה ולנסות את הכל שוב".


ג'ימי הנדריקס (ספטמבר 1970): "כשאני מנגן, אני נמצא בתוך החללית שלי. לא יודע לאן אני טס איתה. אתם יכולים להצטרף אליי, תיכנסו לחללית שלי".


ב-28 בדצמבר בשנת 1978 פורסמו ברולינג סטון גם הדיווחים הבאים:



להקת אי.אל.או רוצה להודיע לכל מעריציה כי נמצאים בשוק עותקים לא חוקיים של אלבומה OUT OF THE BLUE. עותקים רבים שכאלו נמצאו, במחיר מוזל בעטיפת CUT OUT חתוכה, בדוכנים רבים ברחבי ארה"ב. הכל החל כשהלהקה עברה מחברת ההפצה האמריקאית 'יונייטד ארטיסטס' ל'סי בי אס'. הזמר / גיטריסט, ג'ף לין, ומתופף הלהקה, בב בוואן, הגישו כבר ביולי תביעה נגד 'יונייטד ארטיסטס' בטענה כי החברה לא העבירה את כל העותקים שהודפסו אצלה לחברת ההפצה החדשה אלא בחרה למכור אותם במחיר מוזל. לטענת השניים נמצאו גם פגמים בעותקים אלו. דובר מטעם החברה הנתבעת השיב כי העותקים כלל אינם פגומים.


המתופף קני ג'ונס הצטרף, באופן רשמי, ללהקת המי. מטעם הלהקה נמסר כי זה הצעד ההגיוני, בגלל שג'ונס תופף לפני כן בתקליט הסולו של זמר הלהקה, רוג'ר דאלטרי, וגם תופף פה ושם בפסקול הסרט 'קוואדרופניה'.


'אל תזכירו לי בבקשה את הבושה ההיא', הפציר סולן להקת בלאק סאבאת', אוזי אוסבורן. מה שקרה הוא שאוסבורן נרדם בחדר שלא שלו בבית מלון שבנאשוויל. בעוד הוא נמנם להנאתו, נאלצו שאר חברי הלהקה למרוט שערותיהם מעצבים ולראות כיצד הופעתם שם מתבטלת בעוד כוחות משטרה מקומיים סורקים את השטח בחיפוש אחרי הסולן הנעדר. בינתיים חיכו 12,000 רוכשי כרטיסים לעליית הלהקה לבמה עד שהתייאשו ופנו בכעס עם דרישה להחזרת כספם.


מיק ג'אגר ובת זוגו, הדוגמנית ג'רי הול, התעוררו משנתם בבהלה כששמעו רעשים מוזרים שבקעו מארון באחוזתו השכורה של הזמר המצליח, בלוס אנג'לס. ג'אגר קפץ מהמיטה כנשוך נחש ורץ להזעיק את המשטרה. הפורץ פרץ בינתיים מהארון כשהוא עירום כביום היוולדו, חוץ מנעליים וגרביים לרגליו. הול סיפרה בבעתה כי הוא רץ בהיסטריה סמוך אליה תוך השמעת קולות ממש מוזרים. הפורץ זוהה כג'יימס הארינגטון בן ה-26, בעל חגורה שחורה בקראטה שעבד כשומר ראש של ג'אגר בקיץ שעבר, בעת סיבוב הופעות של להקתו. השופט לא התרגש ופסק שחרור בערבות בסך 3,000 דולר עד פתיחת משפטו.


ב-28 בדצמבר בשנת 2002 גורש אליל העבר הנוצץ, גארי גליטר, בבושת פנים מקמבודיה לאנגליה. אז נאלץ לעמוד למשפט באשמת ביצוע מעשים מגונים בקטינים. מה בדיוק קרה עם כל זה? בואו לקרוא...



גארי גליטר (פול פרנסיס גאד) היה אייקון פופ בריטי משנות ה-70, שמפורסם בביגודו המנצנץ, במגפי הפלטפורמה ובפאות לחיים מרשימות. הוא ידע להיטים מנצנצים כשהבולט בהם היה "רוק אנד רול (חלקים 1 ו-2)", שעדיין מושמע באירועי ספורט (באולמות שלא החרימו אותו בעקבות מעשיו).


מאז אותם ימי תהילה נוצצים הוא הפך לעבריין מין רשמי ומשוקץ. נפילתו מחסד החלה עם הרשעה בבריטניה, בשנת 1999, על החזקת חומר פורנוגרפי עם קטינות. הוא ריצה תקופת מאסר של ארבעה חודשים ובהמשך נסע לקמבודיה ובשנת 2002 גורש ממדינה זו, אך גורמים בקמבודיה לא ציינו שום פשע ולא הגישו אישומים.


בשנת 2006 הוא נתפס בשדה התעופה הוויאטנמי, הו צ'י מין סיטי, כשהוא מנסה לעלות על טיסה לבנגקוק. המשטרה המקומית החרימה את המחשב הנייד שלו, ובו מאות תמונות פורנוגרפיות עם קטינות. הפעם הוא לא הצליח להתחמק והובל לבית המשפט, כשבמשפטו צוטטו עדויות גרפיות של הילדות בנות ה-11 וה-12, שגליטר חיבב אותן יתר על המידה והתעלל בהן מספר פעמים.


"הטיפול בילדים הוא הדאגה לעתידנו. אך מעשיו של גארי גליטר נגדו זאת", אמר השופט חמור הסבר. "הוא התעלל מינית וביצע מעשים מגונים עם ילדים פעמים רבות ובצורה מעוררת חלחלה".


הפרטים הגרפיים שנמסרו שם גררו התנשפויות מהקהל. גליטר לא הראה שום רגש בזמן המשפט, אך כשהורשע, בשנת 2006, הוא צעק בכעס: "לא עשיתי כלום! אני חף מפשע! זו מזימה שתפרו נגדי!". בכך התייחס לצהובונים הבריטיים שהתחקו אחר נוכחותו בוויאטנם.


המשטרה הדפה אותו משם וליוותה אותו מחוץ לבניין והיישר אל הכלא. גליטר, שהיה יכול לקבל עד שבע שנים בגין פשעו, קיבל עונש מינימלי של שלוש שנים על ידי בית המשפט. מאוחר יותר הסביר השופט כי בין הגורמים התורמים לעונש הקל יותר היו 2,000 הדולרים ששילם גליטר למשפחת כל נערה כ"פיצוי".


באוקטובר 2007 נמסר בתקשורת שהכוכב המושמץ לא יקבל חנינה מהכלא בוויאטנם. על פי קריטריונים שקבע הנשיא נגוין מין טריט, מי שעושה פשעים נגד ילדים אינו כשיר להיות בין כ-10,000 אסירים שיקבלו חנינה או הפחתת עונש בכלא.


גליטר נאלץ לרצות את כל שלוש השנים. בשנת 2008 ניסה גליטר להגיע מתאילנד להונג קונג, אך שם נחסמה כניסתו והוא הוחזר למקום ממנו הגיע. גליטר הבין שאין מנוס ואולץ לחזור לאנגליה ולהירשם שם כעבריין מין, כשצהובון בריטי אחד כינה אותו האיש הכי לא רצוי בעולם.


גליטר הפך סמל לבעיות ארוכות השנים של דרום מזרח אסיה עם פדופיליה וזנות עם ילדים. סגנונו המוחצן, שעזר להפוך אותו לנוכחות בימתית משכנעת בשנות השבעים והשמונים, תרמה לתדמיתו הלא נעימה במקרה זה. זה העביר מסר ברור מאוד למתעללים במין ולמתעללי מין פוטנציאליים, שהם כבר לא יוכלו לברוח בקלות ממדינה אחת בדרום מזרח אסיה למדינה הבאה בתקווה שתהיה להם גישה נוחה לילדים ופטור מעונש.

עד אז היה הטיפול בעניין שם רופף וזה היה גן עדן לפדופילים.


גם זה קרה ב-28 בדצמבר:



- בשנת 1971 נחת לו ריד בלונדון על מנת להתחיל להקליט באולפני MORGAN את תקליט הסולו הראשון שלו.


- בשנת 1968 הגיע אלבומה הכפול של להקת הביטלס למקום הראשון במצעד האמריקני. במקור הוא נקרא כשם הלהקה אך רבים העדיפו לקרוא לו בשם 'האלבום הלבן'.


- בשנת 1972 הגיע מיק ג'אגר לעיר הבירה של ניקרגואה, מנגואה, במטרה לחפש את אמה של אשתו, ביאנקה, אחרי רעידת אדמה שקרתה שם וגבתה חיי אלפים. האם נמצאה בריאה ושלמה.


- בשנת 1964 יצא תקליטון חדש ללהקת הזומביס ששמו TELL HER NO.


- בשנת 1971 נערכה הופעה של להקת SHA NA NA באולם קרנגי הול שבניו יורק. הלהקה הזו התמחתה במוסיקה בסגנון שנות החמישים ותחילת השבעים. קית' מון, מתופף להקת המי ומעריץ של הלהקה הזו, הינחה את ערב המופע.


- בשנת 1992 נולד ילד שני לפול סיימון, אדריאן. אם הילד היא הזמרת אדי בריקל.


- בשנת 2003, בעודו משוחרר בערבות וממתין למשפט באשמת התעללות מינית בקטין, מייקל ג'קסון הכריז על חפותו ב-60 דקות, ואמר לאד בראדלי, "זעםתי ממה שאמרו עליי. לעולם לא יכולתי לעשות דבר כזה".


- בשנת 1975 הופיע הגיטריסט טד ניוג'נט בוושינגטון מבלי לדעת שמישהו בקהל כיוון אליו אקדח. למזלו של הגיטריסט הייתה במקום אבטחה ערנית, שאיתרה את הגורם המאיים והשתלטה עליו לפני שנגרם אסון.


- בשנת 1950 נולד אלכס צ'ילטון, המנהיג והזמר של להקת BIG STAR. צ'ילטון, שהיה לפני כן כוכב פופ עם להקת THE BOX TOPS, מאס בחיי הפופ ורצה ליצור משהו משמעותי יותר, כשביג סטאר הייתה להקת חייו. הוא מת בבית חולים בניו אורלינס ב-17 במרץ 2010. בן 59 במותו.


- בשנת 1946 נולד בטקסס אדגר וינטר. מי שלא מכיר את האיש המוכשר מאד הזה, כדאי שיקשיב לאלבומיו. הוא אחיו של הגיטריסט ג'וני וינטר וידע הצלחה גדולה עם קטע אינסטרומנטלי ושמו FRANKENSTEIN.


- בשנת 2015 מת מסרטן איאן 'למי' קילמיסטר, שהיה המנהיג של להקת מוטורהד ולפני כן ניגן בס בלהקת הוקווינד. הוא קיבל את הבשורה כי חלה בסרטן יומיים לפני יום הולדתו השבעים ומת יומיים לאחר שהגיע לגיל זה.


ב-28 בדצמבר בשנת 2003 הודה פיט טאונסנד (גיטריסט להקת המי), בראיון לעיתון לונדוני, שהוא שקל להתאבד לאחר שנעצר באשמת חומר פורנוגרפי עם קטינים שנתפס במחשבו.



טאונסנד נעצר בינואר 2003 בחשד להחזקת תמונות מגונות של ילדים. הוא הודה שהשתמש באתר אינטרנט המפרסם פורנוגרפיית ילדים, אבל הוסיף שהוא עשה זאת בקשר למחקר שלו לאוטוביוגרפיה המתארת ​​את החשד להתעללות שנעשתה בו כשהיה ילד. אז הוא אמר שהוא יברך על חקירת משטרה במחשב שלו כדי לפטור אותו מכל חשד שהוא פדופיל.


המשטרה אמרה שהיא לקחה את המוזיקאי למעצר במסגרת חוק ההגנה על ילדים לאחר שבילתה ארבע שעות בחיפוש במשרדי העסק שלו ובביתו בריצ'מונד, סארי. מחשבים נלקחו ממנו לבדיקה יסודית.

הוא נחקר אז במשך שעה וחצי בתחנה מקומית. עורך דינו, ג'ון כהן, אמר: ''מרשי נחקר הערב על ידי המשטרה. הוא לא הואשם בשום דבר והוא נחלץ לחזור למועד עתידי שבו הוא עשוי להידרש לענות על כמה שאלות''.


שמו של טאונסנד נכלל ברשימה של 7,000 אנשים בבריטניה שזהותם הועברה למשטרה הבריטית על ידי חוקרים אמריקאים..


הוא אמר שהוא כותב את האוטוביוגרפיה של ילדותו במשך שבע שנים וגילה עדויות לכך שעבר התעללות מינית בין גיל 6 ל-6 וחצי, כשהיה בטיפולה של סבתו מצד אמו, שהייתה חולה נפש.


"הסתכלתי באתרי פורנו ילדים אולי שלוש או ארבע פעמים בסך הכל, בעמודים הראשונים ובתצוגות המקדימות", הוא אמר לעיתון סאן. ''אבל נכנסתי רק פעם אחת באמצעות כרטיס אשראי, ומעולם לא הורדתי תוכן. בדיעבד, זה היה מאוד מטופש, אבל הרגשתי כל כך כעס על מה שקורה, שזה טשטש את השיפוט שלי'. אני פגוע עמוק מהחשדות שאני פדופיל. 'אני לא זוכר בבירור מה קרה, 'אבל העבודה היצירתית שלי נוטה להעלות צללים מגעילים - במיוחד באופרה 'טומי'. חלק מהדברים שראיתי באינטרנט השפיעו על הספר שלי''.

בין חבריו של מר טאונסנד שדיברו להגנתו הייתה ג'רי הול, הדוגמנית ואשתו לשעבר של מיק ג'אגר, שאמרה שטאונסנד הוא 'תומך נלהב' של קבוצות לרווחת ילדים ופרשן באינטרנט לגבי הסכנות של פורנוגרפיית ילדים. "פיט טאונסנד הוא הפרופיל הכי פחות סביר שיתעלל בילדים שאפשר לחשוב עליו, וזה בגלל שהוא לא כזה", היא אמרה בהצהרה.


במאי 2003 קיבל אזהרה טאונסנד רשמית של המשטרה והוכנס לפנקס הרשמי של עברייני מין, בגלל שהשיג גישה לאתר אינטרנט של פדופילים. הוא נוקה מהאישום החמור יותר של החזקת תמונות מגונות שהורדו מהאינטרנט, והמשטרה אמרה ששמו יוסר מהרשימה לאחר חמש שנים, במידה ולא יהיה כל אירוע חדש שכזה.


הוא פרסם הודעה לפיה הוא טעה כשהתחבר לאתר האינטרנט והודה שהוא עבר על החוק וראוי להזהיר. לדבריו, המשטרה קיבלה ללא תנאי את העובדה שהמניע שלו היה מחקר כדי לסייע בקמפיין שלו למניעת נזק שנגרם מכל מיני פורנוגרפיה באינטרנט. לא הייתה מטרה נבזית אחרת, וכתוצאה מכך הם החליטו לא להאשים אותי".


בהצהרה של סקוטלנד יארד נמסר: "זה לא תירוץ לגשת לתמונות הללו לצורך מחקר או מתוך סקרנות. הגישה והתשלום עבור תמונות של התעללות בילדים היא עבירה והסתה של אחרים להפיץ את התמונות הללו וזה מוביל לכך שילדים צעירים יהיו מטרה לתקיפה מינית חמורה כדי לענות על הדרישות ההולכות וגוברות של לקוחות האינטרנט".


מהמשטרה נמסר כי טאונסנד שיתף פעולה באופן מלא עם החקירה שנמשכה ארבעה חודשים, שכללה גם בדיקת הקבצים במחשבים שהוחרמו מביתו בזמן מעצרו.


שמו של טאונסנד היה ברשימה של 7,200 אנשים בבריטניה, כולל שוטרים, רופאי שיניים, שופטים, פוליטיקאים, עורכי דין, מורים, עובדי מדינה ועובדים סוציאליים, שזהותם הועברה לשלטונות הבריטים על ידי חוקרים אמריקאים. המשטרה הבריטית עצרה רבים מהם.


דובר מטעם קבוצה המייצגת קורבנות של התעללות בילדים, אמר אז לתקשורת מילים קשות בנוגע להחלטת המשטרה. "אנחנו מזועזעים מההקלה בעונש שקיבל טאונסנד. הוא נתן כסף למטרידי ילדים, שספק אם שילמו עבור הצילום של אונס ילדים. הוא עדיין מתעקש שסקרנות היא תירוץ הוגן לניצול מיני של ילדים".


ב-28 בדצמבר בשנת 1983 טבע למוות דניס ווילסון, מהביץ' בויז. בן 39 במותו.



"אולי אני פשוט אוהב את החיים במסלול המהיר. לא הייתי מוותר עליהם בעד שום הון שבעולם. זה ודאי לא יחזיק לנצח אבל הזיכרונות מזה, בהחלט כן" (דניס ווילסון)


הוא היחיד בלהקת הביץ' בויז שידע באמת לגלוש בים. האוקיינוס היה עבורו מקום מפלט לרגיעה. הוא גם היה המתופף של הלהקה, יפה התואר בה וגם האיש בעל הצורך למתוח את גבולות החיים למקסימום האפשרי.

דניס, שהיה פרחח לא קטן, הושם בתפקיד מתופף הלהקה בקו האחורי של ההרכב. לשאר החברים היה זה נוח להשאיר אותו שם ובשליטתם. הם ידעו שאם הוא יעבור לקדמת הבמה אז כל העסק עלול להתפרק.

הוא היה הרוח החופשית של הביץ' בויז. האחרים חשבו עליו כעל דמויות פרועות אחרות כמו סטיב מקווין או ג'יימס דין. הוא גם היה סמל המין של הלהקה. אבל בזמן שהוא שבר לבבות בהופעות החיות של הלהקה, הוא לא תמיד ניגן בתקליטים.


זה כנראה לא הפריע לדניס שהאל בליין, מתופף הסשנים המיומן, תופף בתקליטים של הביץ' בויז. "אני חושב שברגע שהצ'קים התחילו להיכנס, לדניס היו דברים אחרים בראשו", אמר בליין. "הוא קנה דברים; הוא העריך את האופנוע והתחביבים שלו וכן הלאה. כשאתה בן שש עשרה ומעבירים לך מיליוני דולרים, אתה משתגע".


התפנית האמיתית בסיפורו החלה כשאחיו הגדול והיוצר המרכזי בה, בריאן ווילסון, החל להתפרק מבחינה נפשית בשנת 1967. בשלב הזה הייתה הלהקה זקוקה נואשות לכל שיר טוב שיכלה לשים את ידה עליו. זאת כי היוצר הראשי שלה חדל מלתפקד כראוי. כאן החל דניס לתרום ללהקה משיריו כששאר החברים מגלים לפתע שבריאן הוא לא היחיד במשפחת ווילסון שיודע לכתוב שירים טובים. אמנם קולו לא היה עדין וחד כמו של שאר זמרי הלהקה, אך היה בו משהו מחוספס ומסקרן להקשבה. קולו היה מלא בהבעה, שיש מאחוריה נפש רכה ורגישה. עם זאת, היה פרחח לא קטן שאף הכניס להריון את הבת של בן דודו, הזמר בלהקתו - מייק לאב. מהריון זה נולדה לו בת.


ווילסון היה מפורסם גם בכך שנתן לאנשים להגיע כך סתם לביתו, בשדרות סאנסט, ולעשות בו כרצונם. אחד שכזה, צ'ארלס מנסון, הגיע לשם עם "משפחתו". עד אז, דניס התגרש מאשתו הראשונה, קרול פרידמן, והשתתף באורגיות ומסיבות פרועות אחרות בהנחייתו של מנסון. במהלך תקופה זו, הוא גם ניסה הרואין בפעם הראשונה. אנשי מנסון הוציאו 100,000 דולר מכספו והרסו מרצדס לא מבוטחת בסך 21,000 דולר. אבל במקום להעיף אותם החוצה כשהדברים נעשו בעייתיים מדי, כולל מעטפה ובתוכה קליע מוכסף, דניס ווילסון בחר לצאת משם ולגור עם גרג ג'ייקובסון, חבר ומשתף פעולה מוזיקלי.


המתופף אהב לפלרטט עם סכנה. בתחילת שנות השבעים הוא היה שותה לא מעט, מעשן גראס ואז נכנס לג'יפ שלו ונוסע במדבר במהירות הגבוהה ביותר כשהפנסים הקדמיים כבויים. קרוביו תיארוהו כשטן מיני שלא מסוגל לנוח לרגע מבלי לכבוש עוד טריטוריה נשית. "מה שהוא עשה", אמר חברו כריס קלארק, "הוא עשה יותר מדי". דניס היה רודף נשים ידוע לשמצה ומעולם לא הצליח להישאר נאמן לאישה אחת. לא פעם הוא הצביע על מפשעתו כשהוא מתרברב בפני חבריו שזה דבר שנקרא "העץ". הם ידעו שהוא חושב יותר עם איבר המין שלו מאשר עם המוח שלו.


היחסים של ווילסון עם הדוגמנית והשחקנית, קארן לאם (לשעבר אשתו של רוברט לאם, קלידן להקת שיקגו) היו לא שגרתיים. הדייט הראשון שלהם היה במסעדה בבוורלי הילס. "הוא הושיט את ידו ותפס את השד הימני באומרו 'ציצים נהדרים!'", סיפרה לאם לרולינג סטון. “רצתי לשירותים בתחושת השפלה נוראית. חשבתי שאני לעולם לא רוצה לראות את הבחור הזה יותר". אבל השניים נישאו והתגרשו פעמיים. בשנת 1975 היכה ווילסון את לאם, שדאגה להביא לביתם אקדח בקוטר 38 ולנופף בו מולו - "תוריד את התחת שלך מהרכוש שלי ושלא תעז לחזור!", היא הורתה לו בקול תקיף. כדי להראות שהיא רצינית, היא ירתה במרצדס שלהם. הם התגרשו בשנת 1977 ובאותה שנה הקליט דניס את התקליט עליו חלם כל הזמן. בו חשף את נשמתו החוצה לעולם ובמלוא הדרה ופגיעותה.


התקליט OCEAN PACIFIC BLUE יצא ב-22 באוגוסט 1977. כמה ימים לאחר מכן, ב-1 בספטמבר 1977, התפרקה להקת הביץ' בויז אחרי הופעה מול 150,000 איש בסנטרל פארק שבניו יורק. בשנת 1978 התחתן דניס שוב עם לאם. שבועיים לאחר החתונה הוגשה בקשה לגירושין.


לקראת סוף 1978, ווילסון התחבר עם כריסטין מקווי מלהקת פליטווד מאק. הרומן התחיל בזמן שהיא הקליטה את האלבום הכפול TUSK "דניס נכנס לילה אחד לאולפן והרים אותי מהרגליים", נזכרה מקווי. השניים יצאו במשך כמעט שלוש שנים, ווילסון אפילו עבר לגור בביתה של כריסטין. "זו כנראה הייתה חוויה של פעם בחיים. דניס היה דמות כזו. חצי ממנו היה כמו ילד קטן, והחצי השני היה מטורף. ממש פיצול אישיות".


יחד עם הרומנטיקה והזמנים הטובים עם מקווי הגיעו התקפי הרס שיכורים, כאשר ווילסון היה מסתער בבית ושובר כל דבר בהישג יד.


בשנת 1979 נמאס לביץ' בויז. דניס היה נעלם לעתים קרובות מסיבובי הופעות, וכשהוא הופיע, לעתים קרובות הוא היה מחוק מכדי להופיע. לבסוף, הוא סולק מהלהקה.


דניס, שהיה מעודד ביותר מהצלחת תקליט הסולו הראשון שלו, החל לעבוד על שירים לתקליט סולו שני שרצה לקרוא לו בשם BAMBOO. התקליט השני לא הגיע בחייו לרמת גימור. ווילסון הקליט כמחצית מאלבום המשך, אם כי רוב השירים מעולם לא הסתיימו. ייתכן שחלק מהסיבה הייתה השימוש שלו בהרואין. קולו היפה נשבר. ענייניו היו מבולבלים. הוא היה בחובות כבדים למס ההכנסה והיה חייב לכולם כסף. בשנת 1980, דניס הצטרף שוב לביץ' בויז ויצא שוב לסיבוב הופעות. הוא אמנם חזר ללהקה, אבל זה היה קשה לכולם. היה צורך בשומרי ראש כדי להרחיק אותו מהבקבוק לפני הופעות. כשהוא שתה, הוא יכל להיות מתנשא על הבמה, כמו גם מתופף לא יציב.


דניס גם הכיר אז את בתו הבלתי חוקית של לאב, שון בת ה-16. עד מהרה הם גרו יחד. בהופעות הביץ' בויז התחוללו קרבות בינו למייק לאב. לבסוף, הוצאו צווי מניעה כדי להפריד ביניהם ולאפשר את סיום הסיבוב.

עד סוף 1981, מערכת היחסים של דניס ושון הראתה סימני מתח. "הוא התנהג כמו פאנקיסט אמיתי," אמרה שון. "הוא היה שיכור ומסטול. זה היה מביך אותי. אחת החברות שלי אמרה לי שהוא מנסה לקחת חברה אחרת למיטה". שון זעמה. "רצתי אליו בסמטה, ופשוט הכיתי אותו בפרצוף. הלכנו מכות. הוא לא באמת נתן לי אגרוף, אבל הוא הפיל אותי לרצפה. הוא גרר אותי בשיער שלי". ביולי 1983 הם התחתנו. היה להם כבר בן משותף. אבל לא נותרה הרבה אהבה במערכת היחסים. על קירות ביתם במאליבו היו משורבטים בעפרון המשפטים "אין אהבה" ו"אין כבוד". הבית היה חורבן. דלתות נשברו. באחת הפעמים, שון כמעט נהגה בב.מ.וו הכסופה שלה לתוך דלת הכניסה. פחות מחודש לפני מותו, דניס ניפץ את החלונות של אותה מכונית עם מחבט בייסבול. דניס ושון נפרדו והחלו תהליך של גירושין.



ביום שישי, 23 בדצמבר, נכנס דניס ווילסון למרכז הבריאות בסנטה מוניקה. ד"ר ג'וקיצ'י טקאמין, הרופא המטפל שם, היה בטוח שמולו פציינט רציני שמוכן לעבור את המסלול להיגמל. ווילסון וטקאמין דיברו באריכות ביום שבת; הרופא אמר שהוא ייעדר ביום ראשון, חג המולד, אבל יראה אותו ביום שני.


אבל דניס שחרר את עצמו מבית החולים מוקדם בערב ביום חג המולד. "הוא הופיע אצל אמא שלי," אמרה שון. "הוא אמר שהוא באמת בודד ושהוא רוצה להיות איתנו בחג המולד".


הוא בילה כשעה עם שון ואמה, ואז הלך. חבר נתקל בו הולך לאורך הכביש ליד פונדק סנטה מוניקה ביי. הם הלכו לשתות שם כשלפתע נכנס פנימה חבר זועם של שון. השניים הלכו מכות ודניס הפסיד עם ראש מדמם וכבוד פגוע.


כמה שעות לאחר מכן, כשהוא עדיין שיכור, נשבע ווילסון לנקום מחוץ לבית החולים ולמרכז הבריאות של סנט ג'ון בסנטה מוניקה. "אני רק רוצה לצאת מכאן ולבעוט לו בתחת," אמר ווילסון בקרקור צורמני. "תתקשרו למשטרה. תסגרו את הפונדק של סנטה מוניקה ביי. להרוס את כולם!". סטיב גולדברג, החבר הקרוב שהביא את דניס לבית החולים, עשה כמיטב יכולתו כדי להרגיע אותו.


בתוך בית החולים, כריס קלארק, חבר אחר של ווילסון, היה בטלפון, וניסה לשכנע את ד"ר מייקל ג'יילס להחזיר את ווילסון, אלכוהוליסט וצרכן סמים, ליחידת הגמילה של בית החולים, ממנה יצא מוקדם יותר. אבל ג'יילס לא רצה שום קשר עם דניס ווילסון.


"הוא פשוט יותר מדי עושה צרות," אמר ג'יילס לכריס קלארק.

"הוא עלול למות, אתה יודע", אמר כריס קלארק בחזרה.

"יכול להיות שהוא יצטרך", ענה הרופא לכאורה.

שלושה ימים לאחר מכן ימות דניס ווילסון...


ביום שלישי, 27 בדצמבר, בסביבות שמונה בערב, הטלפון צלצל ביאכטה של ביל אוסטר. דניס רצה לבקרו. החברים הוותיקים לא היו בקשר במשך כמעט שנה, אבל אוסטר שמח לשמוע ממנו והסכים לאסוף אותו ואת הבחורה שאיתו, קולין "קריסטל" מקגוברן. "אחר כך אלך לגמילה", הבטיח דניס.


בדרך למפרץ היאכטות עצר דניס בחנות משקאות וקנה מספר בקבוקי וודקה ומיץ תפוזים. על היאכטה חיכתה להם גם ארוסתו של אוסטר, ברנדה. באחת משיחותיהם על הסיפון הודה אוסטר לווילסון שאמר לארוסתו כי הוא חושש שהפעם הבאה בה יראוהו תהיה בהלווייתו. "אל תדאגו בעניין הזה", השיב דניס והוסיף שחברי להקתו לא מוכנים לקבלו בחזרה עד שייגמל. אמר ולגם לגימה גדולה של ויסקי.


בערך בחצות, דניס התעלף. "דניס פשוט הזיע כמו שמעולם לא ראיתי אותו מזיע," אמרה מקגוברן. "זה פשוט נזל לו על הפנים. ניגבתי לו את המצח ללא הרף". למחרת בבוקר הציע אוסטר לווילסון שייצאו לחתור. בעוד אוסטר הכין את המשוטים ביקש ווילסון לשתות עוד. בשעת צהריים הם חזרו ליאכטה לאכול צהריים.

ווילסון שתה עוד ולפתע קפץ למים. הוא עלה למעלה כשהוא אוחז בחבל שמצא במים.


"הוא המשיך לצלול ולמשות דברי זבל. אין לי מושג מדוע עשה כך", אמר אוסטר. לאחר עשרים דקות הוא יצא מהמים הקפואים כשהוא רועד לגמרי. הוא התיישב מול התנור, אכל ושתה ויצא שוב לצלול. גם הפעם ללא חליפת צלילה. הוא שוב הוציא מהמים חפצים שמצא ולא היה בהם שימוש. הוא שוב עלה ליאכטה כשהוא נלהב ומספר לאוסטר שבכוונתו לצלול שוב ולמצוא את תיבת האוצר שנמצאת בתחתית. אוסטר ניסה להניאו מכך אך ווילסון בשלו, כשבינתיים הוא לוגם גם מבקבוק יין שמצא בסיפון.


בארבע אחר הצהריים יצא לצלילה נוספת. אוסטר ראה אותו שוחה לצד האחורי של היאכטה. "דניס, מה מצאת?", הוא שאל. לא נשמעה תשובה. אוסטר חשב שווילסון מותח אותו במשחק מחבואים ילדותי. זו הייתה טעות גורלית. אוסטר עישן להנאתו וחיכה שחברו יעלה. הדקות עברו, דניס לא עלה והדאגה החלה לחלחל.

כוחות סיור הנמל משו את גופתו של דניס ווילסון בשעה 17:45. שלוש דקות לאחר מכן נקבע מותו של נער החוף בן ה-39. הנשיא רונלד רייגן שלח תנחומים ודניס, שכה אהב את האוקיינוס, גם נקבר בו.


שאר חברי הביץ' בויז מיהרו לשחרר הצהרה לתקשורת, תריסר ימים לאחר מותו של דניס. – "אנחנו לא מתפרקים. אנחנו דוחים את המופעים המתוכננים כרגע במהלך תקופת האבל הזו". מייק לאב ידע שהחוליה החלשה בשרשרת לא תציק לו יותר.


בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסטים מומלצים





































































©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page