תחילת שנות ה-80 הייתה תקופה טרנספורמטיבית עבור מוזיקת רוק, ולכמה להקות הייתה השפעה על הרוק הישראלי כמו הנושא של פוסט זה בבלוג המוסיקה שלי. להקת רוק ישראלי חשובה זו פרצה אל הסצנה עם הסאונד והסגנון הייחודיים שלה, ותפסה את תשומת הלב של חובבי מוזיקה ומבקרים כאחד. המוזיקה שלה הייתה שילוב של רוק קלאסי עם מילים בעברית, והתדמית העצבנית והמרדנית שלה הבדילה אותה מלהקות אחרות של התקופה. במאמר זה, אסקור מקרוב את ההיסטוריה של להקת בנזין, אחקור את מקורותיה, עלייתה לתהילה והשפעתה המתמשכת על תעשיית המוזיקה. אבחן את הגורמים המרכזיים שתרמו להצלחתה וכן אדון באתגרים איתם התמודדו החברים בדרך. בסך הכל, מאמר זה יספק סקירה מקיפה על להקת בנזין עד הרגע בו החל להיגמר הדלק.
כשאני בונה את הרצאות המוסיקה שלי, אני אוהב להביא למאזיניי וצופיי את היוצרים כבני אדם ולא כאלילים. את ארבעת חברי להקת בנזין יצא לי לפגוש במקומות שונים וכל הארבעה באו מולי כבני אדם מקסימים שהותירו רושם חיובי מאד. לכן, במאמר זה, כמו בהרצאות על המוסיקה, חשוב לי להביא את הלהקה הזו באופן האנושי ביותר.
חברי הלהקה:
יהודה פוליקר - גיטרה מובילה, שירה (בן 30)
יחיאל (קיטש) אמסלם - גיטרת קצב, שירה (בן 28)
בנימין (בנג'ו) קמחי - בס, קולות (בן 28)
אלי חדד - תופים, שירה (בן 28)
יעקב גלעד - מנהל הלהקה, מפיק ותמלילן (בן 31)
באמצע הקיץ של 1982 זה קרה ובגדול! הלהיט "יום שישי" שרף את הרדיו ולא היה מי שלא ידע לשיר אותו ולהזדהות עמו. במצעד של גלי צה"ל הוא הגיע מקום הראשון, כשאחריו "הפרח בגני" (זוהר ארגוב), "האמיני לי" (יגאל בשן), "עוד לא מתחתנת" (תיסלם), "חג על הגג" (איזוליר בנד) ועוד. בנזין הייתה על הגובה.
הבה נלך קצת אחורה בזמן...
להקת בנזין פעלה לפני כן בקריות כלהקת ברקת, שהוקמה כבר בשנת 1975 ושנה לאחר מכן הקליטה ארבעה שירים מקוריים. לאחר מכן נכנס בנג'ו קמחי כבסיסט ללהקה.
פוליקר ללהיטון: "אני ובנג'ו ביחד מגיל 14. גדלנו באותה שכונה. למדנו אקורדים לבד, מהאזנה. כבר אז אהבנו ונשמנו רוק. תמיד רצינו להקים להקה ואפילו עברנו כמה הרכבים. ההתחלה הייתה בלהקת ברקת. באתי לבנג'ו ואמרתי לו, 'בוא נקים להקה עם ראש טוב'. הוא נתן את האו.קיי והמשכנו לחפש נגנים להרכב. נסענו אל אלי בנצרת עילית והזמנו אותו להצטרף".
חדד (שלפני כן תופף בלהקת הקצב, מייק והגולדסטארים): "הם תפסו אותי עם בגדי עבודה ומרוח בצבע. ישבנו ודיברנו וכבר באותו יום ניגנתי איתם בחלטורה באולמי רון בחיפה. אחר כך דיברנו עם קיטש (אמסלם) והתחלנו לעבוד במקלט של בנג'ו, עם תקרה אקוסטית מקרטוני ביצים".
בשנת 1980 ניגנה ברקת גם בסופי שבוע "ערבי דיסקו" עם גרסאות כיסוי רקידות לשירים לועזיים. בפוסטרים תויגה ברקת כלהקה מס' 1 של הצפון. מועדון "קיזי בן" היה מקום הבית שלה להופעות.
פוליקר וחבריו ניגנו בחתונות, כי שם היה הכסף הטוב.
פוליקר: "היינו הלהקה היחידה בחיפה שניגנה רוק'נ'רול בחתונות, ולא 'הבה נגילה' ושטויות כאלה".
קמחי: "אפילו את 'מארש החתונה' עשינו בסגנון רוק כבד. מי שהזמין אותנו ידע מראש מה ננגן, אבל בגלל זה גם הצטמצמו מאד אפשרויות ההופעה שלנו. בכל זאת העדפנו לעבוד מעט יותר כדי שנוכל גם ליהנות ממה שאנחנו עושים".
זאת עד שיום אחד נפל בידיו של פוליקר כרטיס הזמנה להיות הגיטריסט בלהקת הליווי של הזמר הפופולרי, צביקה פיק. עם צביקה הגיע הגיטריסט המחשמל מהצפון גם להופעות במרכז הארץ.
כשהגיע פוליקר להופעה עם פיק במרכז הארץ, הוא נפגש לראשונה עם התמלילן / מפיק, יעקב גלעד, שעבד עם יהודית רביץ וגידי גוב. השניים דיברו על אפשרות שיעקב יכתוב מילים בעברית ללחני הלהקה שנעשו באנגלית. יעקב ביקש להקשיב ויהודה שלח לו קסטה שבה הוא נשמע מנגן עם חבריו. יעקב גלעד הקשיב, נדלק ומיהר להגיע לחזרה מוסיקלית של החבר'ה בקריות.
"הם הקליטו ב'קוליפון' תקליטון עם שני שירים באנגלית", אמר גלעד. "הם השמיעו לי את זה וביקשו שאחבר להם מילים בעברית. כתבתי להם ואמרתי, 'רגע!'... לקחתי את השירים ליוריק בן דוד מסי.בי.אס. השמעתי לו את זה בטייפ והוא אמר שזה חייב לצאת כתקליט שלם". יעקב גלעד הפך מתמלילן בלבד למנהל הלהקה, המנטור - וגם התמלילן.
גלעד: "בפעם הראשונה שמעתי משהו שעומד ברמה בין לאומית. הכל היה פיקס. לא האמנתי שהלהקה הזו אמיתית. זה נשמע טוב מדי. רציתי לראות את זה מבוצע באופן חי כדי להיווכח. אז הוזמנתי ונסעתי למועדון לילה בקריות. שם הם עשו הופעה רק לי. ישבתי ליד שולחן והסתכלתי בהם. פשוט הייתי המום. זה היה הרבה יותר טוב ממה שבקסטה. הם ניגנו לי עוד שירים והתחלנו לדבר".
יעקב גם לחץ על חברי הלהקה לעשות דיאטות, כי הוא ידע שהם חייבים לעמוד על הבמה עם גזרה הולמת כרוקרים.
בתמונה: חברי הלהקה ויעקב גלעד חותמים על חוזה עם סי.בי.אס - התמונה מלהיטון.
השם ברקת נזרק לאחור ושם חדש עטף את הלהקה - בנזין. חדד ללהיטון: "אני מקור השם. יום אחד, בשעת החזרות, אמרתי שאני צמא מאד, שאני הלך למלא בנזין לגוף. שמע אותי יעקב וקפץ ואמר - זהו זה, בנזין! זה השם וכך זה נשאר".
יעקב הציע לחברי בנזין לעזוב את השירים שיצאו בתקליטון ההוא ולהתחיל לעבוד מחדש על שירים, שיהפכו לחבילה אחת ברורה. החזרות המוסיקליות לבניית שירים החלו בחיפה בתחילת שנת 1981, ואחר כך הועברו למתחם חזרות בדולפינריום בתל אביב. חברי הלהקה הבינו שעליהם לשים בצד את עבודות היום במטרה להתמסר ללהקה, כשמותר להם להופיע בחלטורות בערבים. פוליקר עזב את עבודתו היומית בתחנת דלק. אמסלם, שהיה נשוי פלוס ילד, הניח בצד את עבודתו כטכנאי שיניים וחדד הניח את המברשת עמה עבד בצבע ובטפטים. עבור קמחי, שגם היה נשוי אז עם ילדים, הייתה זו הקרבה גדולה ביותר. בתחילה היו חיכוכים עם האשה, אך בסוף ניתנה ברכת הדרך והוא עזב את העבודה בדואר לטובת אחיזה קבועה בגיטרת הבס.
גם ליעקב גלעד היה הרבה מה להפסיד; רבים הזהירו אותו שזו התאבדות מקצועית, לעשות רוק ישראלי. משהו בו אמר לו להמשיך בדרכו והוא גם הזהיר את החברים שבתחילה הם יהיו די תפרנים, אם ברצונם לחתור לעבר הגשמת חלומם. רוב הכסף שנחסך מחלטורות בוזבז על ציוד נגינה. פה ושם ההורים עזרו. היו גם אלו שלא הבינו את הסיפור ועזבו בכעס. חדד: "החברה שלי עזבה אותי, למרות שעמדנו להתחתן. כי במקום לקנות מכונת כביסה, קניתי תופים".
"כשהכרתי את להקת בנזין", אמר יעקב גלעד ללהיטון, "גילינו שהטעם שלנו זהה. גדלנו על אותם תקליטים. אין ללהקה הזו תדמית. זה הם. אי אפשר להדביק להם תדמית כי הם לא יודעים לשחק אותה. אני לא יכול לכפות עליהם ללבוש את מה שאני רוצה".
אז איך מטפחים להקת רוק ישראלי שכזו?
בת טיפוחיו של יעקב, יהודית רביץ, הקשיבה לרעיונות המוסיקליים שהשמיע לה של הלהקה ונדהמה מהעוצמה שבהם. היא תשיר בהמשך קולות רקע בתקליט הבכורה וגם תהיה שותפה בהפקה המוסיקלית. יעקב גלעד: "בשלבי העבודה של ההפקה המוסיקלית היינו זקוקים למוסיקאי מקצועי שיעבוד עם תווים וכאן היא נכנסה לתמונה. היא היתד, שותפה לעיבודים, הדריכה בשירה ובעצם מנהלת־ההפקה המוסיקלית של בנזין. לדעתי, העבודה עם בנזין נתנה לגיטימציה לכל מיני דברים שקיימים בה, והיוותה סימן דרך לדברים שתעשה בעצמה לסיגנון מוסיקלי חדש. כמנהל אישי שלה, אני ממש מאושר מזה שהיא לוקחת על עצמה תחומי אחריות, מעבר להלחנה וביצוע".
החבר'ה היו נטולי הכשרה מוסיקלית פורמלית אך עתירי כשרון ליצור ולנגן.
בנג'ו: "למדנו אקורדים בסיסיים. אנחנו לא יודעים תווים. תווים נועלים את הבנאדם. אנחנו עושים דברים לפי הראש".
יהודה: "הייתה תקופה שרציתי ללמוד לקרוא תווים, אבל הרגשתי שזה יכול לעצור את ההתפתחות שלי. אני עלול לאבד את המקוריות. אז העדפתי לא ללמוד.
הקלטת תקליט הבכורה של בנזין נעשתה, בתחילת שנת 1982 באולפני טריטון, עם המון התלהבות מצד כל הנוגעים בדבר. גלעד ללהיטון: "בגלל שאני לא מוסיקאי, הסברתי להם את מה שאני רוצה להשיג דרך דימויים, ציורים וסמלים".
אמסלם: "השאיפה היא לצאת לסיבוב הופעות כדי לראות אם אנשים אוהבים את מה שאנו עושים. אחר כך נחשוב על רעיונות לתקליט השני שלנו".
במרץ 1982 יצא לרדיו השיר הראשון, "חופשי זה לגמרי לבד". הקהל נדהם מההשתלחות הרוקית הבריאה והשיר מצליח במצעדים ומושמע הרבה ברדיו (ויש גם הופעה מצולמת בתוכנית הלהיטים הטלוויזיונית, עוד להיט). השירה המחוספסת של יהודה! גיטרת הסולו שלו שעולה לגבהים מרשימים! גיטרת הקצב המדויקת של קיטש! הבס המתפתל של בנג'ו! מעברי התופים המטריפים של אלי! בנזין!!!
במאי 1982 הוצג ברדיו שיר חדש - "יום שישי". מי לא מתחבר לשביזות יום א'? כך נתלש עוד דף ביומן ועוד אחד עם המתנה בכליון עיניים לסוף השבוע. השיר דיבר ללבבות רבים ובארצנו נוצר שלאגרררררר!
חודש לאחר מכן נכנסת ישראל למציאות אחרת - מלחמת שלום הגליל. המכירות בתעשיית התקליטים ירדו בכחמישים אחוז. למרות זאת, בעיצומה של המלחמה, בתחילת אוגוסט 1982, יצא תקליט הבכורה של להקת בנזין ששמו "24 שעות". במהרה הוא הפך לרב מכר.
העטיפה צולמה על הגשר בתל אביב, בין רחוב מוזס למה שהיה בית ידיעות אחרונות. צלמת: מיכל היימן.
התקליט נפתח בקטע אינסטרומנטלי בסגנון בלוז-רוק, "חתול עירוני". משם אנו נשלחים למצגת הרוק הטובה ביותר אז בארץ. עם להיטים כמו "חופשי זה לגמרי לבד", "יום שישי" (שפותח את הצד השני של התקליט), "זה הכל", "חיפה חיפה - תל אביב", "תני לי סיבה" (ששר אלי חדד) וכמובן "גשם", שחותם את הצד הראשון עם לחן של קיטש אמסלם (שגם שר) למילותיו של יעקב גלעד.
תקליט רוק ישראלי אמיתי? בהחלט!
בעיתון להיטון פורסם בביקורת גם זה: "כבר אכלנו אותה בעבר עם הבטחות שלא העלו דבר. בנזין היא הבטחה שהתגשמה. זה תקליט יפה, הפקה טובה, נגינת רוק מצוינת ושירת רוק כמו שצריך. יעקב גלעד מרשים שוב ושוב בכשרונו לכתוב שירי אהבה, בלי לחזור על עצמו יותר מדי ובלי שתיכלל בהם המילה 'אהבה'. השיר 'תני לי סיבה' הוא דוגמה טובה לזה... פוליקר קורע את הגרון ועושה טוב למי שמאמין בעתידו של הרוק הישראלי. שימו אוזן גם לסולו שלו בפתיחת השיר 'חיפה חיפה תל אביב', א-לה ריצ'י בלקמור מן הימים הגדולים ההם. בנזין שרה, 'והיא אומרת - שיר זה רק שיר / ומה זה רדיו? - זה רק מכשיר / ורוק'נ'רול זה לא הכל / אני אומר - נכון, אבל אנ'לא יכול / אני כבר נגוע'. שרק לא נירפא מהר מדי מהחיידק הזה".
יעקב גלעד לעיתון העולם הזה: "לפי התיכנון, התקליט היה צריך לצאת ביולי. קרה מה שקרה והחלטנו לעכב, ואז חשבנו ואמרנו: למה לעכב? נוציא בלי חגיגות. אין טעם לעצור את המכונות. והנה, אחרי ארבעה ימים שהתקליט בשוק, הוא נמצא במקום הרביעי מבחינת רבי־המכר. סימן שהשיקול שלנו להוציא כעת, הצליח".
תוכנית הטלוויזיה הראשונה בה הופיעה בנזין הייתה מצולמת מול חיילים כשברקע גם טנקים עם תותחים. החיילים הרבים מחאו כפיים ורקדו לצלילי (הפלייבק) עם בנזין ששרה "חופשי זה לגמרי לבד" ו"יום שישי". צבא בנזין כבש את המיינסטרים עם הרוק'נ'רול שלו.
באוגוסט 1982 הופיעה בנזין הופעת בכורה בבית לסין בתל אביב והלהקה גם הצפינה להופעה בחג האהבה בכנרת. גם להקת תיסלם הופיעה שם והשאלה הגדולה הייתה, "האם אתם מתוסלמים? או מבונזנים?".
אבל היה בלגאן גדול באירוע ההוא בכנרת, עם מעט אהבה והרבה צפיפות, אלימות, הרס, בוץ, הררי אשפה וטעם מר. במהלך ההופעה של תיסלם קרו שתי הפסקות חשמל ממושכות. ההופעה של בנזין, שהייתה אחרונה באותו לילה, עברה גם היא עם הפסקת חשמל, בדיוק באמצע שניגנה קטע מ"החומה" של פינק פלויד. החשמל חזר ובנזין הצליחה לשלהב את הקהל עד הסוף, עם "יום שישי". אלפים עזבו את המקום והותירו שטח מזוהם להפליא. כתב להיטון סיכם: "בנזין הייתה הדבר הטוב היחידי שקרה בכל הלילה המיותר הזה".
להקת בנזין הופיעה לצד שלום חנוך (בהופעתו, "חתונה לבנה") גם במוצ"ש, 28 באוגוסט 1982, בפארק הירקון בתל אביב. עשרות אלפי אנשים מילאו את השטח ובנזין עלתה ראשונה לבמה בשמונה וחצי בערב. הקהל מיד קם והחל להסתער לעבר גדר הבמה. השוטרים עמדו מנגד. אחרי זמן קצר עלו לבמה שני שוטרים והפסיקו את ההופעה. בנג'ו קמחי ניסה לדבר למיקרופון כדי להרגיע את הקהל. גם פוליקר ניסה, אך הקהל בשלו וצעק, "מדינת משטרה". בסוף הקהל חזר אחורה ובנזין המשיכה להבעיר עם שיריה המקוריים וגם עם גרסה באנגלית ללהיטו הראשון של אריאל זילבר, MOVIE INSTEAD (סרט במקום). השיר האחרון היה "יום שישי". אחריו הפסקה ואחריה עלה שלום לבמה.
ושוב חוזרים לכנרת בתחילת אוקטובר 1982. הפעם יש פחות קהל מהמצופה. אבל מי שהגיע, לא נתן לבנזין לרדת מהבמה.
באוקטובר 1982 חזרה בנזין כלהקה גיבורה לנוף שכה מוכר לה - קריית חיים. היא נבחרה ברשתות הרדיו ובעיתון להיטון כלהקת השנה.
היש תחרות בעולם של רוק ישראלי?
באוקטובר 1982 הופיעה בנזין גם בבית החייל. שם היא קיבלה פירגון מהתיסלמים.
אבל קרה מיד לאחר הופעה זו דבר שהוציא את הרוח. יעקב גלעד ללהיטון: "הופעת הבכורה של בנזין בבית החייל נקטלה בצורה הרסנית וארסית למחרת בבוקר ברדיו. בעקבות זה, בוטלו הופעות שהוזמנו על ידי קניינים מסויימים. זו הייתה התקופה הכי רגישה של בנזין. העוני הכי קשה עם שלושה חודשים. כל ההופעות בוטלו. לדעתי, זה היה חוסר אחריות לבוא ללהקה צעירה ומתחילה ולצפות ממנה שתהיה דייר סטרייטס על הבמה.
פוליקר: "עכשיו אנחנו נערכים למצב המחייב שלאחר בחירתנו כלהקת השנה. אנו חייבים להצדיק את התואר. עובדים על תוכנית שתכלול חומר משל אריאל זילבר, אפרים שמיר, שירים באנגלית של קרידנס קלירווטר רווייבל, פינק פלויד, הביטלס, צ'אק ברי ואחרים. מנסים גם לגשש לחו"ל".
איתן זהבי מתלוצץ במעריב:
בינתיים ממשיך לדחוק העניין הכלכלי. פוליקר: "ההכנסות מספיקות בינתיים, בקושי, למחייה. מקווים שמסע ההופעות הנוכחי יצליח ושהקהל יבוא ויקנה תקליטים".
בסוף אוקטובר 1982 הופיעה לראשונה על המסך הקטן פרסומת חדשה למחזירי אור באופניים עם להקת בנזין - "שים פס". כך הפכה בנזין מושג שלילי ("שים פס", משמעו בסלנג העברי - תתעלם) לחיובי ומציל חיים.
אני זוכר את עצמי כנער כשצפיתי במסך ונדלקתי מיד מג'ינגל-הרוק'נ'רול המיוחד הזה. כך שרה החבורה, על המוסיקה החשמלית: "עולה על אופניים ונבלע בחשיכה / נהגים נוסעים מולך ולא רואים אותך / לא רואים - לא רואים - היי! / שים פס שמחזיר את האור / מלפנים ואחד מאחור / שים פס - זה יכול לעזור / שים פס - על הגלגל / שים פס - אחד על הגוף / שים פס - זה יכול לעזור".
לידע כללי, אם ברצונכם להזמין את להקת בנזין להופעה, לפי התעריף שפורסם בסוף 1982 בלהיטון, זה יעלה לכם 2,400 דולר - לפי השער של אז, מן הסתם.
בסוף 1982 הופיעה בנזין גם במופע שירי פסטיבל הילדים, "החגיגה", כשהיא מבצעת את השיר "ביקור משפחתי" (מילים: יעקב גלעד/ לחן: יהודית רביץ).
השיר גם הגיע למצעד של גלי צה"ל:
בסוף שנת 1982 אירחה להקת בנזין את להקת תיסלם על הבמה ב"בית המורה". היסטריה גדולה והתפוצצות אוכלוסין נרשמו שם כשעל במה אחת מנגנות יחד שתי הלהקות החמות ביותר - תיסלם ובנזין. ואם זה לא מספיק - על הבמה נמצאים גם יהודית רביץ (ששרה "ארץ טרופית יפה") ואריאל זילבר (ששר עם שתי הלהקות את 'סרט במקום').
כל זה לכבוד מה? לכבוד סדרת התכניות 'ערוץ חי' של דורי בן זאב. הווליום היה מחריש אוזניים וכל אמני הרוק הישראלי ביצעו יחדיו על הבמה, כשיר פתיחה, גרסה עדכנית ל'שיר השכונה' ומה בסוף? השיר "יום שישי" במלוא העוצמה. תקליטה השלישי של תיסלם, 'לאספנים בלבד', מכיל גרסה מהופעה משותפת זו לשיר "מעשנים ביחד".
להקת בנזין הצטלמה בסוף השנה לתוכנית הטלוויזיה "במבט שני" והציגה גם שיר חדש, "פנס כחול". היא המשיכה להופיע לאורך שנת 1983, אך הסדקים החלו להיראות בבירור... בהרצאות המוסיקה שלי תקבלו תמונה ברורה אף יותר.