top of page
  • תמונת הסופר/תNoam Rapaport

רוק מסביב לשעון: מה קרה ב-20 במאי בעולם הרוק

עודכן: 21 במאי



כל יום מציין אירועים משמעותיים בהיסטוריה של מוזיקת הרוק והפופ, עם שפע של אנקדוטות פורצות דרך שהתרחשו בעשורים קודמים. כשאנחנו מסתכלים אחורה בזמן, על היום הזה בתולדות המוזיקה, אנחנו נזכרים ברגעים המדהימים שעיצבו את נוף הרוק והפופ, החל מיציאתם של תקליטים אגדיים, הופעות אייקוניות וגם דברים משמחים לצד עצובים שקרו לאמני המוזיקה המובילים.


כחובבי מוזיקת רוק, אנחנו לא יכולים שלא לחוש תחושת נוסטלגיה כשאנחנו מהרהרים באירועים הבלתי נשכחים שהתרחשו אז. הנכם מוזמנים לצלול איתי למנהרת הזמן עם אירועי פופ ורוק שאספתי עבורכם ממקורות שונים ונדירים מאד שאינם ברשת. אהבתם וברצונכם לקבל עוד ועוד? בשביל זה בניתי עבורכם הרצאות מוסיקה מעשירות ומעניינות ופודקאסטים מומלצים.



אז מה קרה ב-20 במאי (20.5) בעולם של רוק קלאסי?


חקר, ערך וכתב: נעם רפפורט


הציטוט היומי: "ניגנתי עם כמעט כל המוזיקאים בסביבה וכולנו מסתדרים בסדר. כל סצנת המוזיקה מאוד גרובית. כאן יש מעט מאוד תחרות, מעט מאוד משחקי אגו. כולם יודעים מה צריך כדי לעשות מוזיקה די טובה כאן. זה העניין של להיות מסטול ולנגן. אני חושב שזאת הסצנה שיש לאזור הזה שהופכת אותה לאטרקטיבית עבור מוזיקאים וזו הסיבה שהרבה מהם עברו לכאן. החופש הזה, חוסר התחרות הזה, העובדה שאתה לא תמיד צריך להילחם ואתה באמת יכול לנגן מוזיקה" (ג'רי גרסיה, מלהקת גרייטפול דד, בשנת 1972)


ב-20 במאי בשנת 2013 מת ריי מנזארק, האורגניסט של להקת הדלתות, במרפאה ברוזנהיים, גרמניה, לאחר מאבק בסרטן. הוא היה בן 74.



מנזארק היה חולה במשך מספר חודשים בסרטן בצינורות המרה ומת בשעה 15:30 כשאשתו, דורותי, ושני אחיו, ריק וג'יימס, היו ליד מיטתו.


הוא הקים את להקת הדלתות בשנת 1965, עם ג'ים מוריסון לאחר ששניהם נפגשו במקרה בחוף ונציה שבקליפורניה. הלהקה המשיכה להיות אחת האטרקציות המצליחות והקוטביות יותר של שנות השישים ומכרה יותר מ-100 מיליון אלבומים ברחבי העולם. עם זאת, מוריסון משך לא מעט אש וגרם גם לחבלות תדמיתיות חמורות בה.


לאחר מותו של מוריסון בשנת 1971, ניסה מנזארק, עם שני חבריו הנותרים בלהקה, להמשיך את להקת הדלתות, אך ללא ממש הצלחה והוא פנה לקריירת סולו.


"התעצבתי מאוד לשמוע על פטירתו של ידידי וחבר הלהקה ריי מנזארק היום", אמר גיטריסט הלהקה, רובי קריגר. "אני פשוט שמח שהצלחתי לנגן איתו את שירי הדלתות בעשור האחרון. ריי היה חלק עצום מחיי ותמיד אתגעגע אליו”.


מתופף הלהקה, ג'ון דנסמור, מסר אז "לא היה אף נגן מקלדת על פני כדור הארץ המתאים יותר לתמוך בשירתו של ג'ים מוריסון. ריי, הרגשתי באופן מסונכרן איתך מבחינה מוזיקלית. זה היה כאילו שאנחנו שניים עם מוח אחד, מחזיקים את הבסיס לרובי וג'ים לצוף מעלינו. אתגעגע לאחי המוזיקלי”.


ההרצאה "הרוכבים בסערה - הסיפור של להקת הדלתות" והרצאות מוזיקה מרתקות אחרות,

להזמנה: 050-5616450050-5616459



ב-20 במאי בשנת 1967 נערכה השמעת בכורה מוקדמת לאלבום סרג'נט פפר של הביטלס. ההשמעה נעשתה ברדיו בי.בי.סי, בתוכנית WHERE IT'S AT עם השדרן קני אוורט.



כל שירי האלבום של הביטלס הושמעו שם חוץ מהקטע האחרון, A DAY IN THE LIFE, בגלל שהבי.בי.סי החרים אותו, יום לפני שידור התוכנית, עקב רמיזות על סמים. ג'ון לנון ופול מקרטני התראיינו לתוכנית וסיפרו על תהליך הכנת האלבום.


אוורט, שנכח יום קודם לכן במסיבה מיוחדת שערכו הביטלס בביתו של מנהלם בריאן אפשטיין, הקליט אותם שם והשמיע את הערותיהם.


ב-20 במאי בשנת 1970 נערכה ברחבי אנגליה הקרנת הבכורה של הסרט LET IT BE עם הביטלס.



חברי להקת הרולינג סטונס וגם חברי פליטווד מאק הגיעו לצפות בסרט העגמומי הזה. באו לצפות בו גם הזמרת לולו, הזמרת מארי הופקין, סיר ג'וזף לוקווד (נשיא חברת התקליטים EMI), הבמאי של שני סרטי הביטלס הראשונים - ריצ'רד לסטר ואפילו סינת'יה לנון (אשתו לשעבר של ג'ון לנון) וג'יין אשר (ארוסתו לשעבר של פול מקרטני).


קהל רב צבא על בתי הקולנוע והמשטרה הייתה צריכה לדאוג לסדר. חברי הביטלס, שנודע לציבור כי להקתם כבר התפרקה, לא הגיעו לצפות בסרט.


ב-20 במאי בשנת 1968 קרה דבר טראגי בלהקת הפופ, לוס בראבוס.



בשנת 1966 נהנתה הלהקה הספרדית, לוס בראבוס, מהצלחת השלאגר BLACK IS BLACK, שכיכב רבות במצעדי הפזמונים וברחבות הריקודים, עם צלילי מאצבעותיו של מנואל פרננדז. שחור הוא שחור, קבע השיר בעל הקצב השמח והססגוני, אך השחור האמיתי כיסה את סיפורה של הלהקה ב-20 במאי 1968. עד אז היה פרננדז המאושר באדם, כשהתחתן עם בחירת לבו, אך הגורל רצה והמכונית בה נסעו השניים התנגשה במשאית. לוטי ריי, שהייתה בהריון, נהרגה מיד ופרננדז בן ה-23, מוכה היגון, התאבד ביריה בביתו שבמדריד, שלושה שבועות לאחר מכן. המילים שבלהיט, "שחור הוא שחור / אני רוצה שהבייבי שלי תחזור", לא נשמעו מעולם יותר מוחשיות וכואבות.


ב-20 במאי בשנת 1981 יצא האלבום THE FOX של אלטון ג'ון. אחד השירים בו, ELTON'S SONG, נפסל לשידור בתחנות רדיו רבות שלא אהבו את מילותיו, של טום רובינסון, שדיברו על הומוסקסואליות. הלהיט המוביל מהאלבום נקרא NOBODY WINS.



SIDE 1

1. Breaking Down Barriers

2. Heart In The Right Place

3. Just Like Belgium

4. Nobody Wins

5. Fascist Faces


SIDE 2

1. Carla Etude

2. Fanfare

3. Chloe

4. Heels Of The Wind

5. Elton's Song

6. The Fox


זה היה אמור להיות התקליט הראשון של אלטון במסגרת העסקה החדשה שלו עם חברת התקליטים, גפן רקורדס, שהחתימה זמן קצר לפני כן את חברו הקרוב, ג'ון לנון, שהספיק להוציא בה תקליט אחד לפני שנרצח ("פנטזיה כפולה"). אבל כשפנה אלטון לדייויד גפן, נשיא החברה, לקבל אישור על כמה שירים שהציע לתקליט - הם נדחו וזה הרגיז את אלטון עוד יותר. הוא נאלץ להכין שירים אחרים. להיט מינורי מהתקליט נרשם עם NOBODY WINS, שהושר לפני כן בצרפתית על ידי ג'אניק פרבוק. אלטון אהב את השיר, אותו שמע ברדיו בעת שהיה תקוע בפקק תנועה בריביירה הצרפתית. הוא לקח אותו לתמלילן, גארי אוסבורן, וזה שם על הלחן מילים על התפוררות נישואים.


על פני השטח, התקליט נראה כמו אוסף אקראי של שירים ממקורות שונים. עם זאת, היו כמה שעסקו

בנושאים אישיים היקרים ללבו של אלטון. הוא שר על הנישואים האומללים של הוריו, על אהבתו בחור אחר, ובסתר, על אחד מהחברים הנוכחיים שלו. הוא שיחרר פה גם הצהרה פוליטית והונאות. אבל באופן כללי, מבקרי המוסיקה שנאו את התקליט.


הנה מה שנכתב בזמנו על התקליט בביקורת ברולינג סטון: "עם התקליט הזה, מצא סוף סוף מלך הפופ-רוק של שוק הסבנטיז איזון נוח בין מאמצים 'רציניים' לבין הדחף שאי אפשר לעמוד בפניו לייצר סינגלים טובים. לשם שינוי, אין באלבום שירים שנועדו רק לסתום חורים, ושירתו של אלטון ג'ון חפה הפעם מהיסטריה וחוצפה. יש פה אחד עשר שירים המהווים את האוסף הטוב ביותר שלו מזה שנים.


נראה שאלטון נחוש להחזיר לעצמו את האחיזה בפופ המיינסטרים שאיבד אחרי התקליט ROCK OF THE WESTIES. שישה שירים הופקו פה על ידי כריס תומאס, שהצלחתו עם הפריטנדרס הפכה אותו לאחד מאלכימאי הסאונד החמים ביותר בימינו. בשיר NOBODY WINS חותם תומאס את הקול העגום של הכוכב במעטפת מתכתית של אפקטים נוצצים המונעים על ידי כלי הקשה מסונתזים. עם המלאכותיות המבריקה וההנעה המכנית המטלטלת שלה, מדובר במוזיקה פופולרית מבריקה במיוחד הבאה בתבנית של הלהיט "עיני בטי דייוויס" והלהיטים של בלונדי.


מכיוון שאלטון ג'ון עבד עם ארבעה תמלילנים (ברני טאופין כתב את המילים לארבע מנגינות. גארי אוסבורן כתב עוד ארבע, טום רובינסון אחד, והקלידן ג'יימס ניוטון הווארד העניק קטע אינסטרומנטלי), התקליט מקפל בו רגשות משלימים.


האם THE FOX יקים מחדש את אלטון ג'ון כמעצמת פלטינה? לא סביר, מכיוון שהאורות עדיין כבים בכל רחבי עולם הקרקס של אמן הפופ הזה. בסופו של דבר, השועל נשמע פחות כקאמבק מאשר כקודה (סיומת מוזיקלית) חיננית ובוגרת לשנות העבר של הפופ, כאשר קפטיין פנטסטיק שלט בזירה והשמפניה לא הפסיקה לזרום".


בזמן שהתקליט יצא, היה קרב מאחורי הקלעים בין חברת התקליטים לשעבר של אלטון, MCA, לבין החברה החדשה שלו, גפן רקורדס. חברת MCA טענה שאלטון חייב לה אלבום נוסף כדי לקיים את החוזה. בתגובה, אלטון העביר לחברת MCA את ההקלטות המקוריות שעשה עם מפיק המוזיקה השחורה, ת'ום בל, בשנת 1977, וטען שאלה מהווים את קיום הבטחתו. MCA לא הייתה משועשעת מהניסיון וסירבה לקבל שישה שירים בתור תקליט. לאחר מריבות משפטיות רבות, MCA החזיקה בששת השירים כשמגבלות הזמן של החוזה המקורי פגו בינתיים, וזה הותיר את אלטון חופשי להמשיך להקליט עבור גפן רקורדס.


ב-20 במאי בשנת 1971 הופיעה להקת הצ'רצ'ילים, תחת השם ג'ריקו ג'ונס, במועדון MARQUEE בלונדון.

הסיפור השלם של להקת הצ'רצ'ילים ועוד המון להקות ואמנים חשובים בעולם של רוק ישראלי, בספר המיוחד השני שכתבתי, כמו גם בסדרת הרצאות להזמנה פה: 050-5616459



ב-20 במאי בשנת 1966, הופיעו פיט טאונסנד ורוג'ר דאלטרי מלהקת המי במועדון 'ריקי טיק קלאב' בניוברי, עם הבסיסט והמתופף מלהקת החימום שהייתה לפניהם. היה זה אחד הרגעים הנפיצים יותר במחנה הלהקה.



זה היה ערב שישי בברקשייר, כשקית' מון ליווה את חבר הביץ' בויז, ברוס ג'ונסטון, לצילומי תכנית הטלוויזיה READY STEADY GO, ששודרה בשידור חי. בינתיים התכוננו הגיטריסט פיט טאונסנד והזמר רוג'ר דאלטרי לקראת הופעתה של הלהקה, באותו ערב, במועדון 'ריקי טיק' בניוברי.


השעון תיקתק ומון לא הגיע להופעה. גם בסיסט הלהקה, ג'ון אנטוויסל שהתלווה למון וג'ונסטון למסיבה שאחרי הצילומים, לא הגיע להופעה. שני אלו הגיעו למועדון שבניוברי, באיחור של שעתיים. ואם זה לא מספיק, הם כעסו לגלות שטאונסנד ודאלטרי התחילו להופיע בלעדיהם, כשעמם על הבמה הבסיסט קולין סטאנדינג והמתופף ג'ף בראון, שהיו חברים בלהקת החימום, 'ג'ימי בראון סאונד'.


אנטוויסל ומון החליפו את סטנדרינג ובראון על הבמה ובן רגע החל לעוף מטר של קללות לעברם שבמהרה הפך לאלימות פיזית.קית' מון נפצע בעינו וברגלו, שלאחר מכן קיבלה שלושה תפרים. זאת כי דאלטרי תקף אותו עם סטנד המיקרופון שלו וטאונסנד לא נותר חייב ותקף אותו בגיטרה שלו. הריב נמשך אל חדר ההלבשה, שם התנפץ חלון, נשבר כיסא וכוסות זכוכית התנפצו גם הן.


בדרכו החוצה משם נתקל מון בכתב עיתון NME והודיע לו שהוא וחברו הבסיסט עוזבים את הלהקה ויופיעו כצמד. השניים נוסעים משם במהירות למשרד הניהול של הלהקה ושם מודיעים למנהל ההמום את כוונתם.

ההחלטה לפרוש מהלהקה לא הייתה ספונטנית אצל מון; ארבעה ימים לפני התקרית הזו הוא כבר תכנן לעזוב את להקת המי, כשהקליט בסודיות עם ג'ף בק ובראשו מתרוצץ התסכול ממה שקורה בתוך להקתו, כשטאונסנד נחשב כותב השירים העיקרי בה וכך הוא משלשל לכיסיו כסף רב ומותיר את השאר מאחור.


ב-20 במאי בשנת 1991 יצא באנגליה אלבום חדש לפול מקרטני. מדובר בהקלטת מופע האנפלאגד שהוא ולהקתו עשו לרשת MTV. הכותרת המשנית של התקליט היא "הבוטלג הרשמי".



SIDE 1

1. Be-Bop-A-Lula

2. I Lost My Little Girl

З. Here There And Everywhere

4. Blue Moon Of Kentucky

5. We Can Work It Out

6. San Francisco Bay Blues

7. I've Just Seen A Face

8. Every Night

9. She's A Woman


SIDE 2

1. Hi-Heel Sneakers

2. And I Love Her

З. That Would Be Something

4. Blackbird

5. Ain't No Sunshine

6. Good Rockin' Tonight

7. Singing The Blues

8. Junk


ההצלחה של ההופעה האקוסטית ב-MTV עודדה אז את פול לצאת לסיבוב הופעות שכזה. "רק רציתי לצאת ולעשות כמה הופעות אמיתיות בפני אנשים אמיתיים. אני אוהב לראות איך האנשים מאחור נראים. רק רציתי לראות מה זה להרגיש כשמופיעים במקומות קטנים שבהם כולנו מזיעים ונהנים. אני רק רציתי לנסות ולראות איך זה יהיה אם ננסה לכבוש מחדש קצת מהרוח של הימים ההם".


הנה הביקורת על התקליט מאז, ברולינג סטון: "זו מהדורה מוגבלת ועדיין, הקונצרט הזה, בן שבעה עשר שירים, בכל זאת יכול להתברר כאלבום משמעותי עבור פול מקרטני - הרבה יותר מאייטם נוסף עבור האספנים.


רוב ההופעות הללו, שהוקלטו בלונדון בינואר האחרון עבור תכנית אנפלאגד של MTV, מציעות פופ אקוסטי חזק וישר. בליווי הבסיסט האמיש סטיוארט, הגיטריסט רובי מקינטוש, הפסנתרן והאקורדיוניסט פול וויקס, המתופף בלייר קנינגהם ולינדה מקרטני, פול מקרטני ממציא מחדש אוצרות. 'זה כל כך לא רשמי, נתחיל שוב!', הוא אומר לאחר ששכח לראשונה את שורות הפתיחה של WE CAN WORK IT OUT.


בניגוד חריף להופעות האיצטדיונים של מקרטני בשנה שעברה, הנקודה החשובה של אנפלאגד אינה קשורה לנוסטלגיה: הדגש הוא על השירים של מקרטני, בתקליט זה, מקרטני תופס, בקול בטוח ואפקטיבי, חלק מהנונשלנטיות האקוסטית של הטראוולינג ווילבריז. בפעמים אחרות הוא נראה כז'ואאו ג'ילברטו האנגלי - זמר פופ וכותב שירים אפי של המדינה שמשנה סגנונות מקומיים בזמן ששאר העולם מקשיב. אם אלבום האולפן הבא של מקרטני ימצא דרך לשמור על הבהירות, המטרה, האופי והאסרטיביות של הקונצרט הזה, אף אחד לא ידבר על מהדורות מוגבלות".


ב-20 במאי בשנת 1977 יצא תקליטון מורחב חדש ללהקת קווין, עם ארבעה שירים מתקליטים שונים - GOOD OLD FASHIONED LOVER BOY, DEATH ON TWO LEGS, TENEMENT FUNSTER ו- WHITE QUEEN.



גם זה קרה ב-20 במאי:



- בשנת 1944 נולד ג'ו קוקר. שמו המלא הוא ג׳ון רוברט קוקר. את השם ג׳ו הוא לקח ממשחק ששיחק בילדותו בשם ׳קאובוי ג׳ו׳. קוקר מת בדצמבר 2014. מאמר שלם שכתבתי על הקריירה של קוקר תמצאו בלחיצה פה.


- בשנת 1930 התחתנו הוריו של ג'ורג' האריסון מהביטלס.


- בשנת 1966 הופיעו הזמר קפטיין ביפהארט (שם אמיתי: דון ואן ולייט) ולהקת המאג'יק שלו בפעם הראשונה. זה קרה באולם AVALON בסאן פרנסיסקו. לצידם הופיעו להקת LOVE ולהקת BIG BROTHER AND THE HOLDING COMPANY (עם ג'ניס ג'ופלין). התזמון הווקאלי של ואן ולייט לא היה יציב מדי פעם על הבמה כשהוא והלהקה מבצעים שירים מקוריים כמו גם שירים של איש הבלוז, ג'ון לי הוקר.


- מזל טוב לזמרת / שחקנית שר (שרלין סרקיסיאן), שנולדה ביום זה בשנת 1946.


- בשנת 1977 יצא אלבום הבכורה של להקת הג'אם ושמו IN THE CITY. להקה זו הושפעה רבות מלהקות סיקסטיז כמו המי והפנים הקטנות. הגיטריסט והזמר בה, פול וולר, יזכה בהמשך גם לקריירת סולו מרשימה בשמו.


- בשנת 1998 נערכה בבוורלי הילס הלווייתו של פרנק סינטרה. גם בוב דילן היה שם ונשא הספד: "מההתחלה, הוא היה שם עם האמת של הדברים בקולו. למוזיקה שלו הייתה השפעה עליי, בין אם ידעתי או לא. הוא היה אחד הזמרים הבודדים ששרו בלי מסכה. זה יום עצוב".


- בשנת 1968 התחתן פיט טאונסנד מלהקת המי עם קרן אסטלי. הם יתגרשו בשנת 2000.


- בשנת 1977 יצא תקליטון מורחב ללהקת ג'נסיס, עם שלושה שירים. אלו הם SPOT THE PIGEON (שמספר על הנזק שנגרם מיונים ומה שהן משאירות אחריהן...), INSIDE AND OUT ו- MATCH OF THE DAY. שלושתם הוקלטו במהלך הכנת התקליט WIND AND WUTHERING, אך הוחלט להוציאם בנפרד. זו הייתה התחלת תזוזת הלהקה ממוזיקת רוק לפופ.



- בשנת 1966 שלחה הנהלת להקת הבירדס מכתב למערכת עיתון המוזיקה THE GAVIN REPORT ובו דרישה לפרסם תיקון על כתבה בה נקבע שהשיר EIGHT MILES HIGH מדבר על סמים, בעוד שלטענת חברי הלהקה אין זה כך.


- בשנת 1970 נפגש ג'ורג' האריסון עם המפיק פיל ספקטור באולפני אבי רואד, כדי להשמיע לו את השירים שכתב לאלבום סולו. ספקטור נדהם מכמות השירים ומאיכותם הגבוהה.


- בשנת 1969 נקלע בסיסט להקת שיקגו, פיטר סטרה, לעימות פיזי מול ארבעה חיילי מארינס, שלא אהבו את שיערו הארוך. זה קרה בזמן שעמד באיצטדיון דודג'ר, בלוס אנג'לס, וצפה במשחק בייסבול. הם היכו אותו ובעטו בו בעוצמה רבה ששברה את לסתו וארבע משיניו. הוא הובהל משם לניתוח.


- בשנת 1954 יצא תקליטון שהשפיע ביותר על תרבות המוזיקה. השיר הוא ROCK AROUND THE CLOCK בביצוע ביל היילי והקומטס. התקליטון נתקע אז במצעדי המכירות, אך הפך ללהיט שנה לאחר מכן כאשר נעשה בו שימוש בסרט "בלאקבורד ג'אנגל".


- בשנת 1980 יצא תקליט חדש ללהקת קיס ושמו UNMASKED.



- בשנת 1980 לווה מופע של להקת הקלאש בהמבורג באלימות מצד הקהל. ג'ו סטראמר פגע בראשו של מעריץ לוחמני במיוחד עם הגיטרה שלו. הוא נעצר ושוחרר לאחר שבדיקה הוכיחה שהוא לא שתה יתר על המידה.


- בשנת 2012 מת רובין גיב מהבי ג'יז. בן 62 במותו. רובין היה אחד משלושת האחים השרים של הבי ג'יז, להקת הפופ האנגלו-אוסטרלית הוותיקה שהפליאו בשירה (אם בקול רגיל או בפלצט). הסיבה הייתה למותו הייתה סיבוכים של סרטן וניתוחי מעיים, כפי שמסרה משפחתו בהצהרה. גיב אושפז בשל בעיות מעיים מספר פעמים בשנתיים האחרונות לחייו. הסרטן התפשט מהמעי הגס שלו לכבד, ובשבועות שלפני מותו הוא חלה בדלקת ריאות ובמשך זמן מה היה בתרדמת. בסיקסטיז היו הבי ג'יז סנסציה בעולם הפופ וקולו של רובין, עם אפקט הרעד שבו, היה משפיע מאד. מתחילת הסבנטיז דעך הכוכב שלהם (ורובין אף פרש מהלהקה לזמן מה), אך מאמצע אותו עשור הם חזרו עם חיוכים מבריקים, פ'אנק-דיסקו מלוטש והרמוניות צמודות היו הבי ג'יז שגרירי הדיסקו בארה"ב בשנות השבעים, וגילמו את המראה הטווסי של התקופה בחליפות הפנאי הפתוחות שלהם ובמדליוני הזהב שלהם. בהופעה, רובין ואחיו התאום, מוריס, שיחקו בדרך כלל כינור שני לבארי גיב, והתנהגותו השקטה של רובין הייתה חלק מהפרסונה הציבורית שלו. אבל בפרטיות רובין היה רחוק מלהיות משעמם. הוא ואשתו התגוררו במנזר לשעבר מהמאה ה-12 באוקספורדשייר שהוא שיקם ומילא בפסלים של בודהה וחליפות שריון. במיאמי, האחוזה שלו הייתה פתוחה בפני סלבריטאים ופוליטיקאים כמו טוני בלייר. למרות הקשר ההדוק של הבי ג'יז לדיסקו, האחים גיב התעקשו זמן רב שאין להם עניין בז'אנר. הם פשוט כתבו שירים שהתאימו לקולם ותפסו את דמיונם, הם אמרו. "תמיד חשבנו שאנחנו כותבים גרובשל רית'ם אנד בלוז, מה שהם כינו מוסיקת נשמה כחולת עיניים", אמר רובין ב-2010. "מעולם לא שמענו את המילה דיסקו; פשוט כתבנו שירי גרוב שיכולנו להתחבר אליהם בהרמוניה חזקה, ועם מנגינות נהדרות".


- בשנת 1966 הופיע בוב דילן עם להקתו החשמלית בתיאטרון ABC שבסקוטלנד. הקהל לא אהב את הנגינה בכלים חשמליים וביטא את התנגדותו בנגינה קולנית במפוחיות שבידו, לאות בוז.


- בשנת 1961 הופיע, בפעם הראשונה, קליף ריצ'רד (שם אמיתי: הארי ווב) בתוכנית טלוויזיה בבריטניה. היה זה בתוכנית THANK YOUR LUCKY STARS.


- בשנת 1983 יצא תקליטון חדש ללהקת פוליס, עם השיר EVERY BREATH YOU TAKE. צד ב' של התקליטון מכיל שיר שלא יצא באף תקליט ושמו MURDER BY NUMBERS. השיר הראשי בתקליטון מאד מתעתע; בתחילה זה נשמע כשיר אהבה ששר בחור לבחורה, אבל האמת היא שמדובר בשיר על תלות ופרנויה. סטינג: "מדובר כאן בשיר אהבה עם פיתוי שמחביא בתוכו רצון של אדם לשלוט בתנועות של אחר. אנשים אומרים לי כמה השיר יפה, שהוא על רעייתם וזה השיר הכי אהוב עליהם. ואני פונה הצידה בתחושת גועל". את השיר הזה כתב סטינג בתקופה בה נפרד מאשתו, פרנסס, ופנה לרגיעה בג'מייקה.



- בשנת 1968 ולאחר חזרתם מהודו, הביטלס נפגשו בביתו של ג'ורג' האריסון והקליטו 23 שירים חדשים. רבים מאלו ימצאו את דרכם לאלבום הלבן ולאבי רואד.


- בשנת 1979 הופיע אלטון ג'ון באולם "אוקטובר הגדול" בלנינגרד, ברית המועצות (כיום סנט פטרסבורג). זו ההופעה הראשונה מתוך ארבע שם כשלצידו של אלטון, על הבמה, זה נגן כלי ההקשה, ריי קופר.


- בשנת 1995 נישא איש להקת איגלס, דון הנלי, לשרון סאמרול במאליבו, קליפורניה. טוני בנט, בילי ג'ואל, ברוס ספרינגסטין וסטינג הופיעו בקבלת הפנים לחתונה.


- בשנת 1998 הובהל ביל וורד, מתופף להקת בלאק סאבאת', לבית חולים בלונדון לאחר שלקה בהתקף לב במהלך חזרה מוזיקלית.


- בשנת 1985 יצא תקליט הסולו השלישי של סולן לד זפלין בעבר, רוברט פלאנט. שם התקליט הוא SHAKEN `N` STIRRED שכולל גם את הלהיט LITTLE BY LITTLE. בעיתון מלודי מייקר נכתב אז בביקורת: "הנה תוספת לא נחוצה לקריירת סולו שהחלה באופן מבטיח אבל במהרה נפגעה מיומרנות. זה תקליט מנומס מדי ומדכא מדי".



ב-20 במאי בשנת 2023 מת בגיל 82 פיט בראון, תמלילן רוק שכתב שירים גם ללהקת CREAM וגם הקליט תקליטים תחת שמו. אז הנה על אחד מהם, שיצא בשנת 1970, שאני ממש אוהב, בסגנון רוק מתקדם.



זה תקליטו השני של בראון עם להקת PIBLOKTO, כשהראשון יצא קודם לכן באותה שנה ונשא את השם הארוך, THINGS MAY COME AND THINGS MAY GO BUT THE ART SCHOOL DANCE GOES ON FOREVER. ובכן, בתקליט שבא אחריו יש פתיחה מוחצת שפשוט חובה להקשיב לה בווליום גבוה. אני מדבר על השיר AEROPLANE HEAD WOMAN. יש בו מהריפים שקשה לא להתמסר להם.


אוקי, זה אינו תקליט מושלם לטעמי, כי יש בו קטע ארוך מדי בשם HIGHLAND SONG, אבל יש בו שירים אחרים שבהחלט מפצים על כך, כדוגמת השיר שציינתי, או GOT A LETTER FROM A COMPUTER הגרובי או שיר הנושא הנהדר.


אז מה נכתב בזמנו בביקורות על התקליט? ובכן...


בעיתון MUSIC BUSINESS WEEKLY נכתב: "ציפינו שהתקליט החדש של בראון יהיה מיוחד, אבל קיבלנו משהו לא כזה מיוחד. יש פה כמה מילים מיוחדות ונגינה טובה של להקת פיבלוקטו, אבל שני המחנות לא ממש נפגשים. קשה לשמוע את המילים ששר בראון. המזל הוא שהן מודפסות על העטיפה וכך אנחנו יודעים שהן טובות. זה לא תקליט שיימכר היטב".


בעיתון מלודי מייקר נכתב: "זה ללא ספק התקליט הטוב ביותר של בראון והוא מוזיקלי בהרבה מקודמיו. יש פה בלדות חזקות לצד רוק אנרגטי ומקורי".


בעיתון דיסק אנד מיוזיק אקו נכתב: "הנה התוצאה של שנה שלמה של פעילות יחדיו. המוזיקה מהודקת יותר ועם יותר ביטחון. השירה של בראון השתנתה מאד וזה נהדר לשמוע כך מישהו שמחשיב את עצמו קודם כל כמשורר. הקול שלו הפך להיות עשיר וטוב. יש פה מספיק מילים עתירות משמעות למעריציו".


בעיתון SOUNDS נכתב: "למרות דיווחים לא מחמיאים על ההופעות החיות של פיבלוקטו, התקליט הזה טוב ולא נופל למלכודת של חשיבות עצמית".


עם זאת, הביקורת של עיתון MUSIC NOW גילתה את מצבה של הלהקה עם צאת התקליט: "הלהקה התפרקה לפני כמה שבועות, בדיוק כשהחלה לקבל כמה דברים מועילים, כמו התקליט הזה. קולו של פיט בראון, שתמיד חשדנו בו עד כה, נשמע טבעי. הצד האינסטרומנטלי בתקליט חזק, כולל הגיטריסט ג'ים מולן (עכשיו עם בריאן אוגר האורגניסט) שמעניק עבודת גיטרה יוצאת מן הכלל".


ב-20 במאי בשנת 1967 הוחתם ג'ימי הנדריקס בחברת התקליטים REPRISE.



זאת אחרי שחברת DECCA סירבה להחתימו אצלה. הרבה מדברים על חברת DECCA כזו שפספסה את החתמת הביטלס. ובכן, גם את הנדריקס פספסה החברה הזו. נו, העיקר שהרולינג סטונס היו אצלה.


בלוג מוסיקה - כל מה שרציתם לדעת על מוסיקה - ועוד קצת.

הנכם מוזמנים לשתף את הבלוג עם חבריכם.


רוצים לשמוע עוד הרצאות מעניינות על הופעות מוסיקה? זמרים ישראליים? להקות רוק? הביטלס? תקליטים? רוק מתקדם? ועוד מגוון נושאים? מוזמנים ליצור איתי קשר. בינתיים, בואו ליהנות גם מפודקאסט מומלץ ומבלוג המוסיקה באתר.





Komentáře


©נעם רפפורט
©נעם רפפורט
bottom of page